יולי ענבר, תלמידת כיתה י״ב ממודיעין, רק רצתה לבטא את כאבה דרך האומנות, ויצרה פרויקט גמר מקורי שמטרתו בין היתר לעודד שיח על המחלה איתה היא מתמודדת - אנדומטריוזיס, מחלה שמתאפיינת בכאבי מחזור קשים מאוד. היא כתבה את המילה ״סוד״ והשתמשה בטמפונים ותחבושות, תוך כדי שהיא מקבלת עידוד מבית הספר. אולם למרות התמיכה לה זכתה ממורים ותלמידים רבים, הפרויקט שהוצב במיקום מרכזי הוזז אחורה בגלל כמה מורים שלא אהבו את מה שהם ראו. ״החליטו שהשמרנות שלהם חשובה יותר מהמסר וחופש הביטוי שלי״.
בפוסט בחשבון הפייסבוק שלה סיפרה יולי על ההתמודדות שלה עם המחלה, ועל הקשיים בדרך לאבחון: ״ביקרתי אצל 4 רופאי נשים שונים עד שהגעתי למומחה שאבחן אותי. אני זוכרת את כל הפעמים שלא האמינו לי, שאמרו לי שזה רק מחזור ׳קשה׳, שאני דרמטית ומגזימה״. בכדי להעלות מודעות לאנדומטריוזיס המחלה איתה אובחנה, בחרה יולי להכין את פרויקט הגמר של מגמת אומנות בה היא לומדת בנושא. ״בפרויקט אני מכניסה אתכם לעולם שלי לסוד שלי״, כתבה ותיארה את שהכינה:
״במיצג נראית דלת פתוחה ועל המשקוף תלויה המילה ׳סוד׳ שמורכבת מטמפונים צבועים באדום. על הדלת כתובים משפטים מתוך וידויים של נשים המתמודדות עם אנדומטריוזיס ושיתפו במצבים שהיו יכולים להיחסך מהן אם רק היו מאמינים להן כשבאו עם כאבים לרופא״.
למרות החשיבות והמטרה הראויה של הפרויקט של יולי, כמה מורים התלוננו שהיצירה בוטה והנהלת בית הספר החליטה להזיז אותו מהמיקום המרכזי לו זכה - אחורה למקום לא בולט. ״הגיעו תלונות שהפרויקט יוצר תחושת אי נוחות כשמורים מסוימים ׳נאלצים׳ לראות אותו בדרך לחדר המורים״. כך קרה שמעבר למסר שניסתה להעביר יולי על המחלה, סוגיה נוספת איתה נשים נאלצות להתמודד עלתה על הפרק: ״מתי בנות יפסיקו להרגיש צורך להחביא פד בשרוול בדרך לשירותים? מתי מחזור יהיה נושא שלא יגרום לאי נוחות״?, שאלה בפוסט וסיכמה: ״בזכות המחזור אנחנו יכולות ליצור חיים אז למה זה נושא לא חינוכי״?.
תמר, אמה של יולי מסרה ל-N12: ״אני גאה בבת שלי ובפרויקט שלה בו חשפה באומץ את ההתמודדות שלה עם מחלת האנדומטריוזיס, וחוסר ההכרה בסבל אותו חוות נשים רבים. לא צריך להתבייש במחזור. פעם בחודש זה קורה לכמחצית מהאוכלוסייה - למה זה נושא שלא רוצים לראות או לשמוע״?.