מלחמת עולם מתנהלת בשבועות האחרונים בין משרד האוצר להסתדרות המורים. כלי המלחמה מגוונים - מציוצים בטוויטר ועד השבתות בבתי הספר ובגנים. הפסקת האש תגיע, אולי, רק בסוף הקיץ. עד אז נשמע בלי סוף את הביטויים "העלאת שכר" ו"התאמת לוח החופשות". העלאת שכר המורים היא כנראה הסוגייה הכי חשובה כרגע, אבל שר האוצר אביגדור ליברמן מתנה אותה בשינוי לוח החופשות במטרה להקל על ההורים. איך עושים את זה? יש כמה הצעות שעלו במהלך השנים.
בבסיס כל ההצעות לשינוי לוח החופשות, וזה חשוב, חייב לעמוד התנאי שלא לבטל אף יום חופש למורים. כלומר, לא להגדיל את ימי העבודה של המורים. אין סיבה לפגוע עוד במעמדם ובתנאי העסקתם של המורים.
אלו האפשרויות הבולטות לפתרון:
- סבירות אפסית: ללמד ביולי במקום בחגי תשרי - זו אולי הצעה נחמדה, אבל גם אנשי האוצר מבינים שהיא לא באמת ריאלית. ביולי אין חגים ובתשרי יש לא מעט ימי שבתון ורק כ-13 ימי לימוד. המרה כזו פוגעת במורים.
- סבירות נמוכה: לבטל לימודים בימי שישי - אם נוותר על לימודים בשישי, היום שבו הורים רבים לא עובדים ויוכלו להיות עם הילדים, אפשר יהיה לצמצם את החופשים בימים אחרים. זה אולי נשמע אידאלי, אבל הרוח שנושבת מההורים כנראה לא תיתן לזה יד. גם המורים לא משתגעים על הרעיון בטענה שזה פוגע בימי ההשתלמויות שלהם.
- סבירות גבוהה: חופשה גמישה למורים והארכת בית הספר של החופש הגדול לכל חודש יולי (לגנים עד כיתות ד') - זה אומר לבטל ימי חופשה של כל התלמידים ולאפשר במקומם לכל מורה לצאת לימי חופשה במהלך השנה לפי בחירתו (כמו עובד רגיל במשק). ספציפית, כפי שפרסמנו אמש במהדורה המרכזית, שרת החינוך תומכת ומנסה לקדם את ביטול 3 ימי איסרו חג ועוד יומיים (ככל הנראה ל"ג בעומר ופורים) - ובתמורה יקבלו המורים 5 ימי חופשה לבחירה. בהסתדרות המורים מוכנים לדון בכך אחרי שתסוכם איתם העלאה בשכרם, וגם בתנאי הזה יפעת שאשא ביטון תומכת.
ומה קורה בפועל במשא ומתן בינתיים? במשרד החינוך ובההסתדרות המורים אומרים שהפערים קטנים וניתנים לגישור, באוצר מכחישים. הם לא רוצים לסגור עסקה עם המורים לפני שיסגרו הסכם עם הסתדרות העובדים הכללית.
מאבק הסתדרות המורים כולל שביתות קצרות אזוריות, ושביתה כללית היא כנראה רק עניין של זמן. וגם אם לא - זה עלול לקרות גם בלי שאף אחד יכריז על השביתה - כי פשוט לא יהיו מורים. בקצב מהיר למדי הם פשוט פורשים, מאוכזבים, מהמערכת.