עוני, מצוקה נפשית והיעדר מענה מצד גורמי החינוך: הקורונה ממשיכה לפגוע בילדי ישראל. דוח המועצה לשלום הילד שפורסם היום (שלישי) מציג נתונים מדאיגים בנוגע למצב הילדים בישראל, ובראשם נתוני העוני. רבים מהילדים במדינה חשופים למציאות כלכלית קשה ומתקשים להתמודד עם הבידוד החברתי. במקביל, מצטמצם הדיווח על פגיעות בתוך המשפחה. הסיבה לכך, לפי ההערכות, היא שבעקבות הקורונה מורים ורופאים חשופים פחות לילדים במצבי סיכון, דבר שמקשה על איתורם.
בראש הנתונים הקשים שנחשפו בדוח המועצה לשלום הילד, הוא מצב העוני של הילדים במדינה. לפי הדוח כמעט 1 מתוך 3 ילדים בישראל חי מתחת לקו העוני. בשנת 2021 חיו בעוני 31.2 אחוז מהילדים במדינה. נתון זה מציג עלייה במספר הילדים העניים, לעומת 28.7 אחוז ילדים עניים בשנת 2020.
בשנת 2019, לפני פרוץ משבר הקורונה, עמד שיעור הילדים העניים על 29.2 אחוזים, ובשנת 2020 ירד שיעור הילדים העניים ל-28.7 אחוזים, בעיקר בזכות קצבאות הביטוח הלאומי ומענקי הקורונה, שחילצו מהעוני ילדים כ-30 אחוז מכלל הילדים העניים בישראל. בשנת 2021, עקב הירידה בתשלומי התמיכה הממשלתית, המשיך שיעור הילדים העניים בישראל לעלות.
על פי הדוח, כמחצית מהילדים החרדים והערבים בישראל בשנת 2020 חיו מתחת לקו העוני: 49 אחוז מהילדים החרדים ו-50.2 אחוז מהילדים הערבים חיו מתחת לקו העוני.
חינוך
בין השנים 2018-2020 חלה עלייה באחוז הזכאים לבגרות מכלל תלמידי י"ב – מ-69.7 אחוז ל-73.4 אחוז.
על פי מדגם הורים שנערך בינואר-פברואר 2021, כ-13.7 אחוז מההורים דיווחו כי ילדיהם לא השתתפו באופן סדיר בלמידה מרחוק – ירידה של יותר ממחצית מהדיווח בשנה הקודמת – 29.3 אחוז. כחמישית (22%) מההורים דיווחו שהילד שלהם מתחבר לזום, אבל לא מקשיב ולא לומד.
על פי דיווחי ההורים, לכ-37 אחוז מהתלמידים בבתי הספר דוברי הערבית ולכ-20 אחוז מהתלמידים בבתי הספר דוברי העברית אין מחשב זמין. לכ-48 אחוז מהתלמידים בבתי הספר דוברי הערבית ולכ-29 אחוז מהתלמידים בבתי הספר דוברי העברית אין חיבור יציב וחזק לאינטרנט.
71 אחוז מההורים דיווחו שלא ניתן מענה לצרכים החברתיים של ילדיהם במסגרת הלמידה מרחוק. שיעור דומה לדיווח בשנה שעברה.
ילדים נפגעי עבירה
בשנת 2020 חלה ירידה במספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין הזנחה במשפחה ועבירות מין כלפי קטינים (נמצאה ירידה של כ-9 אחוז בדיווח על עבירות מין). בנוסף, חלה ירידה גם במספר התיקים שנפתחו לבגירים בחשד לביצוע עבירות אלימות גופנית נגד קטינים, ירידה של 13 אחוז משנת 2019.
נתונים אלה מצטרפים לירידה של כ-2 אחוזים במספר הדיווחים על קטינים שהועברו לטיפולם של עובדים סוציאליים לפי חוק הנוער (55,321 בשנת 2020 לעומת 56,388 בשנת 2019).
ירידה זו מנוגדת למגמה העקבית של העלייה בדיווחים בין השנים 2015-2019. במועצה לשלום מייחסים את שינוי המגמה לכך שנוכח הסגרים והמגבלות, ילדים ונוער היו פחות חשופים לגורמי מקצוע - כמו צוותים חינוכיים ורפואיים – דבר שהקשה על איתור וזיהוי של ילדים ונוער במצבי סיכון.
בין השנים 2019-2021 חלה עלייה של כ-55 אחוז במספר הפניות למוקד 118 לגבי חשד לאלימות כלפי ילדים ונוער וירידה של כ-22 אחוז במספר הפניות למוקד לגבי חשד להזנחה של ילדים ונוער. בשנים אלו מספר הפניות לגבי חשד לפגיעה מינית בילדים ונוער נותר דומה - 111 פניות בשנת 2019 לעומת 109 פניות בשנת 2021.
בשנת 2020 חלה עלייה של כ-10 אחוז במספר הילדים השוהים במקלטים לנשים נפגעות אלימות, עלייה של כ-19 אחוז במספר הילדים והנוער החשופים לאלימות בין הוריהם, המטופלים במסגרת המרכזים למניעת אלימות משפחה, וכן עלייה של כ-24 אחוז במספר הילדים ובני הנוער המטופלים במרכזים אזוריים לטיפול בפגיעות מיניות לעומת השנה הקודמת (2,839 ב-2020 לעומת 2,285 ב-2019).
מבחינת קטינים עוברי חוק, לצד מגמת ירידה בסך הקטינים החשודים בשנת 2020 (מ-18,173 ב-2019 ל-16,145 ב-2020), חלה עלייה של 41 אחוז במספר הקטינים החשודים בהטרדה מינית (מ-90 ב-2019 ל-127 ב-2020).
תאונות, בטיחות ובריאות
בשנת 2020 עלה ב-60 אחוז מספר רוכבי האופניים והקורקינטים החשמליים עד גיל 16 שנפגעו ואושפזו, מ-133 ב-2019 ,ל-214 ב-2020.
בשנה שעברה 204 ילדים נפגעו בגלל שהושארו או נלכדו לבדם ברכב, עלייה של 96 אחוז לעומת 2019, שבה נפגעו 104 ילדים.
ליקויי בטיחות: בשנת 2021 בכ-60 אחוז מסביבות בתי הספר היסודיים בישראל שנבדקו על ידי הרלב"ד נמצאו ליקויי בטיחות, כ-18 אחוז מהם חמורים. שיעור זה גבוה משמעותית בבתי ספר שנמצאים בסביבה סוציו-אקונומית נמוכה.
בריאות: חלה עלייה של כ-16 אחוז בשיעורי עודף המשקל וההשמנה בקרב ילדים בכיתות א'. בנוסף, בין השנים 2019-2021 עלה שיעור בני הנוער היהודים המעשנים (בגיל 15-17) בכשליש, מ-17.7 אחוז ל-23.6 אחוז, זאת למרות הירידה בשיעור המעשנים היהודים הבוגרים.
בריאות נפש
מסקר מנהלי המרפאות לבריאות הנפש לילדים ונוער עולה כי בשנת 2020, ובפרט בתקופת הגל השני, חלה עלייה משמעותית בפנייה של ילדים ונוער לקבלת טיפול נפשי, וכן בפניות בעלות תכנים אובדניים. בין השנים 2019-2021 חלה עלייה של כ-40 אחוז בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי (כיתות ח' וי'-י"ב) שדיווחו על סימפטומים נפשיים.
על פי נתוני קופת חולים 'מכבי' בשנת 2021 חלה עלייה של כ-39 אחוז בשיעור בני הנוער שאובחנו עם דיכאון, עלייה של כ-33 אחוז בשיעור בני הנוער שאובחנו עם חרדה, עלייה של כ-20 אחוז בשיעור בני הנוער שאובחנו עם לחץ והפרעות רגשיות ועלייה של כ-56 אחוז בשיעור בני הנוער שאובחנו עם הפרעות אכילה.
בשנת הלימודים תשפ"א (21/2020), במהלך החודשים מאי-יוני (תקופה שבה רבים מהתלמידים חזרו לשגרת לימודים) יועצות חינוכיות בבתי הספר דיווחו על עלייה בעיסוק בנושאים של התנהגויות סיכון (24 אחוז במאי-יוני 2021, לעומת 14 אחוז במאי 2020) ובמצוקות רגשיות (70 אחוז במאי-יוני 2021, לעומת 56 במאי 2020), זאת לצד ירידה בעיסוק בבדידות ובחשש לחלות.
סביבה דיגיטלית
בשנת 2020 כ-68 אחוז מבני הנוער בגיל 13 עד 17 היו פעילים באינסטגרם, 42 אחוז היו פעילים בטיקטוק ו-32 אחוז בפייסבוק. 79 אחוז מהם דיווחו שביצעו פעולות כדי למנוע איסוף מידע עליהם ברשת. 43 אחוז טוענים שהם נמנעים מלהעלות תמונות מסוימות.
9 אחוז ציינו שעשו נגדם שיימינג ברשתות החברתיות ו-21 אחוז מבני הנוער דיווחו שהופנתה נגדם אלימות ובריונות ברשת.
הדוח הוגש לנשיא המדינה נשיא המדינה יצחק הרצוג, שהתייחס לנתונים הקשים שעולים ממנו: "הנתונים מלמדים על מגמות בעייתיות שהן תוצר מובהק של השנים האחרונות, בהן אנו מתמודדים עם מגפה עולמית וחוסר יציבות רב. משבר הקורונה הביא לפגיעה חברתית ורגשית בילדים ובנוער בישראל, וניתן לראות זאת גם בעלייה בדיווחים על חרדות ומצוקות, בריונות רשת גואה ואובדנות. אותו משבר גם הוביל להעמקת הפערים הכלכליים בין המעמדות בחברה, ולראיה כפי שעולה מנתוני הדוח, כיום כל ילד שלישי בישראל הוא ילד עני. אל לנו לעמוד מנגד מול פגיעה קשה כזו בנפשם של ילדים בישראל".