ברקע מאבקן של המטפלות במעונות היום והשביתה שהשאירה עשרות אלפי פעוטות בבתיהם ושהסתיימה היום (חמישי), עיתון הניו יורק טיימס פרסם נתונים שיכולים להסביר חלק גדול מהבעיה בישראל. הנתונים מתייחסים למדד ההשקעה של מדינות ארגון ה-OECD בשירותי מעונות היום עבור פעוטות (עד גיל שנתיים).
במקום הראשון ברשימה נמצאת נורווגיה, עם השקעה של כמעט 30 אלף דולר לכל ילד מדי שנה. מנגד, ישראל נמצאת במקום נמוך בהרבה ברשימה, 15 בלבד, עם השקעה ממוצעת של קצת יותר מ-3,200 דולר בכל ילד מדי שנה – פי 10 פחות מנורווגיה. לשם השוואה, ממוצע ההשקעה למדינות ארגון ה-OECD עומד על 14,436 דולר.
לצד נורווגיה, בראש הרשימה נמצאות איסלנד, פינלנד, דנמרק וגרמניה. ישראל מנגד, נמצאת בתחתית הרשימה לצד מדינות כמו ליטא, הונגריה וארצות הברית (אחרונה ברשימה, עם השקעה ממוצעת של 500 דולר בילד מדי שנה). על פי ההערכות, המדינות המובילות ברשימה משקיעות במעונות היום לגיל הרך בממוצע כ-0.7% מהתמ"ג, בעוד שהמדינות הסוגרות את הרשימה, וישראל ביניהן, משקיעות בכך בממוצע 0.2% מהתמ"ג.
שביתת המעונות הסתיימה
"לאחר מאמצים רבים שנעשו בחודשים האחרונים על ידי זרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר, אני מברכת על הגעה להסכמות בנושא מעונות היום ועל סיום השביתה", אמרה שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, לאחר שהושגו הסכמות עם ארגוני המעונות. "כעת יוכלו לשוב לעבודה עשרות אלפי הורים כאשר המטפלות ימשיכו בעבודתם המסורה והחשובה בחינוך ילדינו", הוסיפה.
בהודעה שפרסמו שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הכלכלה והתעשייה ברביבאי, יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וראשי ארגוני מעונות היום נכתב כי במסגרת ההסכם יפנו הגורמים לוועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר וזרוע העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה, בבקשה לבדוק בסיס של התעריף המפוקח. בדיקה מסוג זה לא נעשתה ב-10 השנים האחרונות, ומשתעשה ניתן יהיה לממש את מסקנותיה בתחילת שנת הלימודים הבאה.
במסגרת הבדיקה, יבחנו טענות הארגונים ביחס לפערי התעריפים והעלויות בהם שכר, תקינה, רגולציה, שכירות ותפעול שכיום אינן נכללות בתעריף. כיוון שתהליך עדכון התעריף יארך זמן ועקב ומגפת הקורונה היא שהקשתה על חלק מן המסגרות, סיכמו האוצר והארגונים על מענה זמני שיגובש בהקדם.
עד לפני כמה חודשים פעל אגף מעונות היום תחת אחריות המשרד לשירותים חברתיים, ובמושב הכנסת הקודם עבר באופן זמני לאחריות משרד הכלכלה. בתחילת שנת 2022 הוא צפוי לעבור באופן קבוע לאחריותו של משרד החינוך, לאחר מאבקה של השרה יפעת שאשא-ביטון בעניין. על פי התוכנית שהציגה השרה עם כניסתה לתפקיד, צפוי משרד החינוך לעבות את מערך החינוך לגיל הרך ולחולל בו "מהפכה".