אם אתם חושבים שהילדה חוזרת הביתה עם יותר מדי שיעורי בית או מודאגים לגבי הילד קטן שאולי מתמודד עם בעיית קשב וריכוז וצריך טיפול תרופתי - מומחים מתחום החינוך הגיעו כדי לעשות קצת סדר. שר החינוך לשעבר שי פירון, פרופ' יורם יובל וראש מנהל החינוך בתל אביב יפו שירלי רימון - התייצבו מול המצלמות כדי להשיב על כל השאלות שהכי מטרידות את ההורים - פחות משבוע לפני פתיחת השנה.

במשפחת פרץ, הילדים ליאל ודניאל (14 ו-11 בהתאמה) הולכים לשיעורים פרטיים. "מורה שנכנסת לכיתה עם 40 תלמידים, אין שום סיכוי בעולם שהיא יכולה להעביר את החומר בצורה כל כך טובה לכל 40 התלמידים. אם אנחנו יכולים לחזק אותם, עוד איזו שעה-שעתיים בשבוע אקסטרה, מעבר, למה לא?" טענה האם חן שאשו. ליאל פרץ, בן ה-14: "מורה פרטי ממש עוזר לי. בלעדיו לגמרי הייתי אבוד".

המומחים הגדולים בתחום החינוך  (צילום: n12)
המומחים הגדולים בתחום החינוך|צילום: n12

לעומת משפחת פרץ, במשפחת פוגל מתנגדים לשיעורים פרטיים. האמא יוטל טוענת כי תפקיד מערכת החינוך הוא לתת כלים לחיים עצמם: "פעם זה אלגברה, גאומטריה, אנגלית או ערבית, ובפעם הבאה זה להתמודד עם יעדים ומדדים שהבוס נותן לנו. ואני רוצה לאתגר את הילד שלי".

הרב שי פירון, נשיא תנועת 'פנימה', ושר החינוך לשעבר התייחס להתלבטות – וטען כי פנייה למורה פרטי זו התמכרות: "40 ילדים זה קטן. באוניברסיטה יהיו 120 חבר'ה בקורס, ובצבא יהיו בפלוגה הרבה אנשים, ומורה פרטי זו התמכרות - ברגע שהתחלת בגיל 11 וחצי עם מורה פרטי, עכשיו יש תלות".

לדעתו של הרב פירון, אפשרי בהחלט לשלוח תלמיד לפני בגרות או בחינה לארבעה-חמישה שיעורים, אבל הוא מודאג מכך שזה יהפוך ל"תרבות". "חלק מהסיפור פה זה שיכול להיות שככה ההורים מספרים לעצמם שהם משקיעים בחינוך". שירלי רימון, ראש מנהל חינוך תל אביב יפו, הוסיפה: "הרבה פעמים מורים פרטיים גם באים לפצות על היעדר זמן של הורים עם הילדים שלהם".

הורים וילדים נשאלים על חינוך (צילום: n12)
הורים וילדים נשאלים על חינוך|צילום: n12

בנושא כיוון הילדים בבחירות שלהם, בין אם בבחירת בגדי הלבוש, החברים והמגמה בתיכון, טען פרופ' יורם יובל, פסיכיאטר, חוקר מוח ומרצה מן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית: "ההורים צריכים לדעת, וחשוב שיידעו, מי החברים שלהם, מה הם רואים, מה הם לובשים - זה מאוד מאוד חשוב. האם להתערב ולהגיד להם: זה כן וזה לא? יותר בעדינות". שירלי רימון: "אני חושבת שאין שום דרך להורים להשפיע על החברויות של הילדים שלהם וגם לא צריכה להיות דרך, זאת אומרת, ילדים גם צריכים לדעת ליפול".

מתי לעשות אבחון ולטפל בבעיות קשב וריכוז? פרופ' גיל זלצמן, פסיכיאטר ילדים, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית טוען: "חשוב להבין שכשהמורה תיכנס ב-1 בספטמבר לתוך הכיתה, מתוך 30, 35 תלמידים יש שניים-שלושה בטוח, שיש להם הפרעת קשב וריכוז".

"כל דבר הכי קטן, כל רעש הכי קטן מסיח את דעתם. יש להם קושי להתמקד במורה, להתמקד בלוח, ולעמוד במשימה שהם צריכים", הוסיף פרופ' זלצמן. אז איך מטפלים? "הילד צריך להיות בסביבה יחסית שקטה, שולחן משלו עם מנורת ספוט, בלי רעשים, בלי מסכים מרצדים, בלי טלוויזיה. אחר כך יש את הטיפולים התרופתיים. התרופות האלה לא ממכרות. כשאתה נותן חמישה או עשרה מיליגרם לילד, אין שום סכנה של התמכרות, והיא תרופה שמשפרת מאוד את מצבם של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז".

 

עובדי הייטק נשאלים על חינוך וידע כללי (צילום: n12)
עובדי הייטק נשאלים על חינוך וידע כללי|צילום: n12

במה להשקיע – בהישגים ובציונים או בתחום החברתי? מאיה שגיא, בת ה-11 טוענת שללמוד זה חשוב אבל היא בכל זאת מעדיפה להיות עם חברות. אורית שגיא, אימה של מאיה: "ציונים חשובים. אני באופן אישי חושבת שהישגיות זה דבר מאוד מאוד חשוב. אין מנוס, חייבים להשקיע בדבר הזה גם זמן וגם כסף. אלעד שגיא, האב, הוסיף: "ציונים זה לא הדבר הכי חשוב, בגיל הזה במיוחד. אני מאמין שיותר חשוב זה בהחלט הפן החברתי, ושהילדה תרגיש בטוב. המתמטיקה תגיע".

הרב פירון הדגיש: "זו שיחה מטריאליסטית מערבית קלסית על ההישגיות, על התוצר. כאילו הילד הוא תוצר והוא צריך להצליח. כל הדיבור על הישגים הופך את האדם לאומלל,  כאילו יש איזה מטרה סופית ועכשיו לא משנה מי אתה ומה אתה אוהב, ומה מאפיין אותך, ומה היתרונות שלך, העיקר שתשיג".

פרופ' יובל הסביר: "קשה לבוא בטענות אל ההורים בעניין הזה, הם חיים בתוך חברה שמכמתת ככה את ההישגים של הילדים - מבתי הספר הם הולכים לפסיכומטרי, לאוניברסיטאות. מי שרוצה להגיע רחוק צריך לצבור הישגים. אם האימא מודאגת מההכנסה בעוד 20 שנה, יש לזה קורלציה חזקה ליכולות החברתיות. למה להיות מדריך בתנועת נוער זה לא הישג?"