המחבל מוחמד נייפה, שעומד מאחורי הפיגוע הקשה בקיבוץ מצר ב-2005 שבו נרצחו שלושה מבני משפחת אוחיון, השתחרר היום (שבת) מהכלא הישראלי במסגרת עסקת החטופים מול חמאס. נייפה נידון בזמנו ל-13 מאסרי עולם, והיום שוחחנו עם חברנו אבי אוחיון, עורך וידאו בחדשות 12, שאשתו רביטל וילדיו נועם בן ה-4 ומתן בן ה-5 נרצחו בפיגוע שביצע. "החיים מזמנים לי מסלול שאני צריך כל הזמן לקרוא בו סימנים", אמר אבי.
אבי הוסיף: "אתה תופס אותי היום בביה"ח איכילוב, אני פה כי הבת שלי עברה השבוע ניתוח, וככה בהתגלגלות של דברים, בשבת שאני כאן משתחרר המתכנן של הפיגוע שרצח את כל המשפחה שלי, ולכאן מגיע מי שהיה חטוף. אז אין לי אפילו מרווח נשימה מבחינת מחשבה אם זה נכון או לא".
אבי הבהיר כי הוא שמח לראות את החטופים משתחררים, וציין: "איזה כיף שהם פה". הוא הסביר כי "מוחמד נייפה זה מטבע, ומתישהו צריך להשתמש במטבע. הערך שלו רק גדל בכלא. הוא נכנס לשם בתור צעיר שמנסה לבנות לעצמו שם, וב-2018 הוא ניסה להוציא פיגוע מתוך הכלא - והוא הפך להיות סוג של מנהיג". אבי הוסיף כי "בפעימה הראשונה, כשהשתחררו שלוש הבנות, זה היה ביום הולדת של רביטל. ברגע שהיא עלתה לי במחשבות, זה היה ברור".
אתה אומר שאין דילמה. אבל אתה יכול להבין גם את המשפחות השכולות שמתנגדות לעסקה, לשחרור המחבלים, למרות שזה עלול לעכב את שחרור החטופים?
"כן. אני יכול להבין כל אחד, ואני לא אשפוט בחיים אף אחד שחווה את הכאב שאני חוויתי ואת הדרך שבה הוא חושב שצריך למנוע, שאפשר שהניסיון שלו יוכל לעזור למנוע מקרים כאלה בעתיד. אני מבין הכול, אבל כל אלה שמשתחררים היום ב-7 באוקטובר היו בכלא. הם לא עשו את ה-7 באוקטובר. הם לא אנשים מכובדים, הם לא בכירים באיזשהו מערך, הם טרוריסטים שפלים ומגעילים. אנחנו בטח לא צריכים להפוך אותם למשהו שהוא הרבה יותר ממנו. מי שהגיע היום, כל אחד מהם, שווה 1,000 מוחמד נייפה. ואני יודע שהוא ילך עכשיו, הוא יחיה את חייו. הוא יפגוש את ילדיו, ולילדים שלו יהיה אבא".
"לפני 23 שנה אני הייתי יחיד בסיפור הנוראי הזה. אני זוכר שמשפחות שכולות, משפחות עם נפגעי טרור, הרגישו לא נעים לידי. זה מדהים. אנשים שאיבדו ילדים, שאיבדו קרובים, תמיד הרגישו לידי שאני כאילו סוג של שברתי סקאלה. ובשבילי באוקטובר, כאילו את מה שאני הכרתי 23 שנה. את הרוע הזה, פתאום יש כל כך הרבה מסתובבים בינינו. ויש גם גבורה, גבורה ענקית. והבחירה שלי היא להיות בצד הזה, של הגבורה. ובצד הזה שאומר הוא לא שווה נשיפה. באמת, באמת לא שווה את המחשבה, לא שווה שנעשה ממנו משהו. יש לו ערך סגולי אפס. וגם העם שאנשים כאלו מובילים אותו, הבעיה היא של העם הזה, לא שלי. אם אנשים כאלה ינהיגו עם, לעם הזה אין תכלית".