כפי שחשפנו ב"מהדורה המרכזית", ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שהוא ממנה את השר המקורב אליו, רון דרמר, להוביל את המשא ומתן לשלב הבא של העסקה. ואיך זה אמור להשפיע על המגעים? קודם כל, נתניהו למעשה דוחק את ראש המוסד, את ראש השב"כ ואת האלוף ניצן אלון שהובילו את המשא ומתן, ושם במקום את דרמר, האיש המקורב ביותר אליו. השלושה יוכלו לסייע לו במידת הצורך, כך קובע נתניהו, גם כשהם חושבים שזה מהלך לא נכון.
ההסבר של רה"מ הוא שהשלב הזה הוא שלב מדיני, ומכיוון שדרמר יעבוד ישירות מול וויטקוף, זה "המהלך הנכון". לא רק שראשי מערכת הביטחון נדחקים הצידה, בעצם גם נמנעת הביקורת לאורך כל הדרך, וגם עכשיו, ראשי מערכת הביטחון חשבו וחושבים שצריך לעשות הכול כדי למצות את חלון ההזדמנויות הזה ולעשות כל מה שאפשר להחזיר קודם את החטופים, ורק אז לטפל בחמאס.
נתניהו למעשה מוודא שכל מה שהיה קודם, הדפיקות על השולחן והביקורת, מוזזים הצידה. וגם הקבינט כמעט מנוטרל לגמרי. נתניהו מקבל מהם חבל להתקדם ומבטיח שהוא יבוא לתקן ולקבל רשות בהמשך, אבל הוא זה שמנהל את העניינים.
ומה עומד על הפרק בשלב ב'? אחרי שיחזרו החטופים במסגרת הפעימות הקרובות, יישארו בעזה 59 חטופים, מתוכם ישראל הכריזה על 35 חללים, כלומר, יש 24 חטופים בסטטוס "חיים", וזה המספר שישראל מתכוונת לדרוש בשלב השני שיחזרו בחיים מעזה.
הבעיה היא שכמו שנאמר, זה לא באמת מתכנס. התנאים של חמאס לא פוגשים את התנאים של נתניהו, ולכן אמרו ל-N12 גורמים שמעורים במשא ומתן, שבעצם כל הכובד עובר אל טראמפ, אל וויטקוף, אל הממשל, והם אלה שיצטרכו לרבע את המעגל ולראות על מי הם לוחצים.
בינתיים נתניהו כבר מבהיר שאם חמאס יעמוד בסירובו, ישראל תחזור להילחם בעוצמה ובגיבוי אמריקני, ולכן צריך לשים על השולחן את האזהרה הברורה שנשמעת בחדרים של ראשי מערכת הביטחון, שאומרים שחזרה ללחימה בעת הזו לא תקדם את החזרת החטופים שיוותרו בעזה. אולם, כאמור, הם נדחקים הצידה, והכול ייסגר בין נתניהו, האיש שלו דרמר, וויטקוף וטראמפ.