היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ייק סאליבן פנה בימים האחרונים לשר רון דרמר ודרש ממנו להסכים להפסקת אש שתימשך 21 יום, בהם יהיה חלון הזדמנויות ל"מרחב לשיח דיפלומטי" מול חיזבאללה. הטענה האמריקנית הייתה שזו הדרך היחידה לדאוג שההסלמה לא תצא משליטה. דרמר אותת לבכיר האמריקני, באישור רה"מ בנימין נתניהו, שיש "אור ירוק" להפוגה מישראל.
האמריקנים טוענים כי הפסקת אש תאפשר הזדמנות להגיע לפתרון דיפלומטי על בסיס המתווה שגיבש השליח המיוחד של ביידן עמוס הוכשטיין - החלטה 1701 למנגנון פיקוח משמעותי על חיזבאללה, בשילוב מתווה ביידן להפסקת אש עם חמאס והשבת החטופים. העיקרון המנחה הוא שישראל תוכל לטעון שחיזבאללה מסכים לנתק בין הצפון לדרום וחיזבאללה יטען שהוא בכל זאת דואג לחמאס. כלומר, שני הצדדים יוכלו להסכים להסדר.
במקביל, בארה"ב ובישראל מתגבשת ההבנה שהמהלך הזה יבוא לידי ביטוי בנאום של נתניהו באו"ם, שהיה צפוי לנצל את הבמה כדי להכריז על הכרעה צבאית של חמאס ומעבר לשלב הבא במערכה נגד ארגון הטרור הרצחני ברצועת עזה.
המתווה שגיבשו סאליבן ודרמר הגיע לדיונים במערכת הביטחון, שם עלה גם כי היתרון הוא שאם המהלך לא יצליח לפחות תהיה לגיטימציה אמריקנית במקרה של הסלמה. הדגש בשיחות הוא שמדובר בעניין מדיני שמובילים ראש הממשלה ודרמר - כאשר במקביל, מערכת הביטחון ממשיכה להיערך להמשך הלחימה.
לאחר שהתקבלה ההחלטה להסכים להפוגה בצפון, נתניהו עדכן אישית כמה שרים בנושא ובמקביל ממשל ביידן הודיע פומבית על המגעים - כל זאת בידיעת דרמר ונתניהו ובתיאום עימם. הצעד הבא בתוכנית היה ההודעה המשותפת של ביידן ומקרון - שיצאה בלילה, בזמן שנתניהו בדרכו לארה"ב.
לפי התוכנית, ראש הממשלה היה אמור לתמוך במהלך עם נחיתתו בניו יורק - אלא שאז הגיעו הבליץ הפוליטי והאיומים של בן גביר וסמוטריץ' לעזוב את הממשלה ונתניהו נסוג מההזדמנות.
גורם הבקיא בפרטים מסר: "ברור שנשיא ארה"ב לא היה מוביל מהלך כזה אם לא הייתה הסכמה של נתניהו. הנסיגה הזו שוברת לגמרי את מעט היחסים שנותרו לו עם ממשל ביידן".
אחרי שנתניהו התנער מהתוכנית, חיזבאללה נסוג גם הוא. אותו גורם מדיני בכיר הזהיר כי "הלחצים הפוליטיים והאיומים מצד בן גביר וסמוטריץ' יכולים לגרום לזיגזג של נתניהו, וגם לאותת לחיזבאללה שאין מה לדבר על הסדר ובכך לכלוא את כל האזור בסחרור עד לכדי מלחמה אזורית".
הבכיר הוסיף כי "הציבור בישראל צריך לדעת שלא ראינו שמינית מהיכולות של חיזבאללה, שמשום מה מרסן את עצמו בנקודה זו. אבל אם נגיע למלחמה כוללת - המחירים יהיו כבדים. נקודת העצירה תהיה הסדר כי לישראל אין כוונה לא להשמיד את חיזבאללה ולא לפרק אותו או את מדינת לבנון".
מטרת המלחמה בצפון היא להגיע להסדר שיאפשר להחזיר את התושבים לבתיהם, ולכן בישראל מעדיפים להגיע להסדר כמה שיותר מהר ולהימנע ממלחמה כוללת. הבכיר הישראלי הוסיף: "ממילא בשנה האחרונה המדיניות שלנו הייתה לנתק בין הזירות ככל הניתן. צריך לתת אפשרות להגיע להסדר, וכעת, אחרי התקיפות המשמעותיות בלבנון, ישראל מקבלת כאן את אותה הזדמנות להסדר לצד הישג הרבה יותר משמעותי".
במערכת הביטחון חושבים שיש להמשיך בלחימה בצפון ובתקיפות האינטנסיביות נגד חיזבאללה. שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי ממשיכים בהכנת התקיפות הבאות במסגרת המבצע. במערכת הביטחון ובדרג המדיני מבינים שיש לוודא שהחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם למנגנון פיקוח משמעותי על חיזבאללה, מיושמת. הרמטכ"ל הלוי הביע התנגדות להפסקת אש ואמר כי "שנים חיכינו להזדמנות הזאת. צריך להמשיך לתקוף את חיזבאללה".
בשל הלחץ של שרי הממשלה, רה"מ הצהיר עם נחיתתו בניו יורק: "המדיניות ברורה - נמשיך להכות בחיזבאללה ולא נפסיק עד שתושבי הצפון יחזרו".
בן גביר איים שיעזוב את הממשלה אם ישראל תסכים להפסקת אש. סמוטריץ' הביע את זעמו בעקבות ההודעה על הפסקת אש: "אסור לתת זמן לאויב להתאושש מהמכות הקשות שחטף ולהתארגן מחדש להמשך המלחמה אחרי 21 יום. כניעה של חיזבאללה או מלחמה, רק ככה נחזיר את התושבים והביטחון לצפון ולמדינה". שרים נוספים הצטרפו לקריאתו לסרב להפוגה.