המלחמה בעזה נמשכת כבר כארבעה חודשים, לא מעט בזכות אשראי בין-לאומי. אפילו כשרמת העצימות משתנה, הגיבוי המדיני הוא קריטי להמשך הפעולה. לא ברור אם ומתי תתרחש הפסקת אש ולכמה זמן, אבל ברור כי שורת החלטות גורליות - מעסקת חטופים ועד סוגיית "היום שאחרי" - יתקבלו כחלק ממהלכים חובקי עולם. איפה עומדת ישראל בזירה המדינית, ובמה אפשר להתגאות עד כה?
ההצלחות
התמיכה האמריקנית חסרת התקדים בישראל
במובן הזה, מדובר בהצלחה ישראלית מסחררת: ממשלת ישראל, שהביאה את היחסים עם האמריקנים לעבר פי פחת בשנה האחרונה, לא הצליחה להרוס את הקשר הבלתי ניתן לשבירה בין ביידן, שמגדיר את עצמו כציוני, לבין המדינה ואזרחיה. האמריקנים מצידם, הבהירו מהרגעים הראשונים של המלחמה שיתמכו בישראל כל עוד היא תקפיד על הכנסת סיוע הומניטרי. השבועות האחרונים רצופי משברים, ועדיין - גם אלו לא גרמו לממשל לקרוא להפסקת המלחמה, ואין צפי שכזה לפי שעה.
לפני המלחמה, שרים בממשלת ישראל סברו ש"ביידן צריך להתעסק בעניינים שלו", ש"ישראל היא לא עוד כוכב על דגל ארה"ב" וש"ביידן מתואם עם לפיד וברק". אך מהרגעים הראשונים של 7 באוקטובר, הוכיח ממשל ביידן שהוא עומד לצד ישראל באופן הכי נחרץ, ברור וחד-משמעי. התמיכה הזו באה לידי ביטוי בדברים שאמר וגם במעשים: ביידן הבהיר לכל אויבי ישראל שארה"ב תהיה שם להגן על ישראל בכל דרך אפשרית. הוא גם שלח לישראל ספינות מלחמה ומערכות הגנה, מצייד אותה בחימושים ובמלאים, והממשל שלו נתן גיבוי מוחלט לישראל במוסדות האו"ם המאתגרים.
יואב גלנט, בני גנץ וצחי הנגבי עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הדיפת הלחצים המשפטיים הבין-לאומיים
אחרי ההחלטה של בית המשפט לצדק בהאג, ישראל יכולה לנשום לרווחה. בית הדין, חרף הרכבו, לא קרא לישראל לעצור את המלחמה וגם לא הוציא צו ביניים שיחייב אותה לעשות כן. זה הישג משמעותי שצריך לנכס אותו לצוותים המשפטיים המעולים שייצגו את ישראל בדיונים באופן מקצועי ומרשים. ובכל זאת, ישראל נדרשה למלא אחר שורה של צווים אחרים - לפעול למיגור הסתה לרצח עם או למעשים המתכתבים עם רצח עם ופעולות אחרות שחוסות תחת אמנות ז'נווה.
"כנס הטרנספר", שבו נשמעו קריאות לגרש או "לעודד מרצון" את תושבי עזה לעזוב את תחומי הרצועה למקום אחר- לא בדיוק מקדם את מילוי הצו שהציב בית המשפט בהאג. כינון הכנס הוא מעשה טיפשי ומיותר שראש הממשלה היה חייב למנוע בתקופה רגישה זו.במועצת הביטחון של האו"ם לא התקבלו החלטות דרמטיות. מחד, המועצה אשררה הצעה מרוככת להגדלת הסיוע ההומניטרי לרצועה (החלטה שמתכתבת גם ככה עם המדיניות האסטרטגית הישראלית), ומנגד - נדחתה ההצעה של רוסיה להפסקת אש מידית. ההצעה של רוסיה נדחתה לאור וטו אמריקני, לאחר שנציגי ממשל ארצות הברית טענו כי הפסקת אש תיטיב עם חמאס בלבד. ההישג הזה חשוב, נוכח העוינות שמשמיעים בכירים, כגון מזכ"ל האו"ם, וכמעט מתכתבת עם אנטישמיות. אנטוניו גוטרש טען: "עזה הופכת לבית קברות לילדים". מזכ"ל ארגון הבריאות העולמי טען למתקפות על אמבולנסים ובתי חולים - מבלי לציין שאלו נותנים מחסה לטרוריסטים. נציב זכויות האדם של האו"ם אמר: "ישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה".
מחאות למען החטופים מחוץ לבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג|צילום: reuters התמיכה האירופית
דווקא על רקע ההתפתחויות של השנה האחרונה בגזרת המהפכה המשפטית, המנהיגים האירופיים הפגינו תמיכה חסרת תקדים בישראל: האיחוד האירופי לא העביר עד כה החלטה להפסקת אש, והוא מקפיד תדירות להתייחס לחטופים הישראלים. סוגיית החטופים היא זו שלמרבה הצער הצליחה לשנות את המטוטלת. נשיאת הנציבות האירופית הגדילה לעשות ואמרה: "ימי חמאס ברצועת עזה נגמרו". אומנם העמדה הזו לא תקפה לכל מנהיגי אירופה, אבל בקרב המדינות החשובות - בריטניה, צרפת, גרמניה - יש קונצנזוס שישראל יצאה למלחמת אין ברירה.
מדינות נוספות הכריזו על חמאס כארגון טרור ("הודות" ל-7 באוקטובר), ואחרות הטילו איסורים על תמיכה בארגונים עוינים במדינה. לא תמיד ההגבלות והאיסורים עולים בקנה אחד עם דעת הקהל הפנימית במדינות ועם ההפגנות שהתפשטו בהן. לסיכום, בישראל עדיין לא מזהים סדקים משמעותיים בתמיכה של אותן מדינות.
נשיאת הנציבות האירופית הגדילה ואמרה: "ימי חמאס ברצועת עזה נגמרו"
האתגרים
- היוזמות הגדולות לסדר חדש במזרח התיכון
כפי שנכתב למעלה, אין מוצקה מתמיכת ארה"ב בישראל. אך לצד זאת, לאמריקנים לא קל עם חלק מהאמירות שיוצאות מממשלת ישראל. לעיתים קרובות, הם מפקפקים בכך ש-"ידיו של נתניהו אכן על ההגה". כנס הטרנספר המחיש זאת, גורמים אמריקנים בכירים כינו אותו "דוחה". כפי שדיווח ברק רביד ב"וואלה!", נתניהו וביידן ניהלו שיחה קשה, לאחר שהנשיא דרש מנתניהו למצוא דרכים לשחרור הכספים המגיעים לרשות הפלסטינית. שחרור הכספים קרה בסופו של דבר ואפילו אושר בקבינט.
דיונים עם ישראל על היום שאחרי - ועל תפקיד הרשות בו. אנתוני בלינקן ואבו מאזן|צילום: reuters
האמריקנים היו רוצים להפיק לימונדה מהלימון ולהצליח לייצר "תוכנית גדולה". תוכנית שבמסגרתה ייווצרו תנאים להפסקת אש ארוכה בחסות שחרור חטופים - כדי להגיע להסכם נורמליזציה ענק בין ישראל לסעודיה עד סוף אפריל. הסכם שבאמצעותו תהפוך הפסקת האש לקבועה. הממשל יודע שאולי בניגוד לימים שלפני 7 באוקטובר, ממשלת נתניהו תצטרך לשלם במטבע מסוים שרומז לעתיד ריבוני לפלסטינים. ראש הממשלה לא יצטרך להכריז על "מדינה פלסטינית" אבל כן על "אופק".
ההערכה האמריקנית היא שסעודיה לא תסכים להיכנס למו"מ על נורמליזציה, בלי שישראל תסכים למעורבות של הרשות הפלסטינית בשיקום עזה. גם האמריקנים סבורים שזו צריכה להיות רשות "מחודשת" ולא כזו שמסיתה או מחנכת לטרור. זה האתגר הכי משמעותי שניצב בפני ישראל, נתניהו והממשלה שלו - בסדר הזה.
הנורמליזציה על הפרק? מוחמד בן-סלמאן, יורש העצר הסעודי|צילום: MANDEL NGAN / POOL / AFP, Getty Images - המשך המעורבות של המתווכות בשחרור החטופים
האמירות האחרונות של נתניהו שחשפנו ב"מהדורה המרכזית", שבהן הוא נשמע אומר למשפחות החטופים דברי תוכחה קשים על המתווכת קטאר, עוררו סערה רבתי. בתגובה, ראש ממשלת קטאר אמר בריאיון לתקשורת הזרה את הדברים הבאים: "אני לא רוצה להגיב על אמירות כאלה. אני לא מצפה לתודה מהם או מאף אחד אחר. אנחנו מבינים את התפקיד שלנו. היינו מאוד כנים מההתחלה ומאוד שקופים עם כולם והוכח שהתפקיד שלנו מביא תוצאות ולא רק הצהרות למטרות ניצול פוליטי. אם הוא השווה אותנו לאו"ם או לצלב האדום, זה בסדר, אלו ארגונים הומניטריים, אנחנו באותו מועדון".
הקטארים לא אהבו, בלשון המעטה, את ההתנצחות של נתניהו איתם. ראש הממשלה לא הרגיש צורך להתנצל: ספק אם לא רצה שההקלטה תצא כדי "לדחוק" לפינה את קטאר, מדינה שהתדמית הבין-לאומית שלה חשובה לה - כפי שהוכיח המונדיאל האחרון. זה ניהוג עדין: בסופו של דבר ישראל צריכה כרגע את קטאר יותר מאשר שקטאר צריכה את ישראל. יש 136 חטופים בשבי חמאס בעזה, וקטאר כבר הוכיחה שהיא יודעת להביא תוצאות. התנגחות בה כרגע, מה שלא עשו פה במשך יותר מעשור, היא לא בהכרח חכמה.
- משבר ציר פילדלפי והיחסים עם מצרים
גם היחסים עם מצרים נמצאים על סף משבר ממשי. פי שדיווחה הכתבת המדינית של חדשות 13 מוריה אסרף וולברג, א-סיסי סרב באחרונה לקבל שיחת טלפון מנתניהו. הסירוב של נשיא מצרים הגיע מתוך כעס על אמירות ישראליות ובראשן של ראש הממשלה נתניהו, בנוגע לצורך להשתלט על ציר פילדלפי.
מפת ציר פילדלפי|צילום: חדשות 12
ההאשמות שהופנו כלפי מצרים בבית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג בנוגע לאחריות שלה באשר לקושי להכניס סיוע הומניטרי דרך מעבר רפיח לא תרמו להרגעת הכעס הזה. באחרונה גורם מצרי רשמי, דיאא רשואן, הזהיר כי מהלך ישראלי להשתלטות על ציר פילדלפי יוביל לאיום חמור על יחסי ישראל-מצרים.