חמישה שבועות שישראל מנהלת מערכה צבאית מול החמאס בעזה, עם כוחות עמוק בשטח הרצועה וגיחות חוזרות של מטוסי קרב. אולם במקביל ללחימה המתרחשת על הקרקע, ישראל מוצאת עצמה בזירת קרב נפרדת - זו המתקיימת ברשתות החברתיות. בין המאבק על ההאשטאג, לשאלת השליטה באלגוריתם - טיקטוק, טוויטר ואינסטגרם הפכו למקום שבו מתקבע דעת קהל, בעיקר בקרב צעירים. ובעולם של צעירים, הלוחמים העיקריים הם משפיעני הרשת, שמוצאים עצמם בלב ליבו של הקרב על התודעה הישראלית.
עם זאת, ברשתות שבהן יש קושי לנהל ניטור, ההפצה של פייק ניוז הוא דבר שקורה בקלות - מה שמייצר תחושה שבאותם אתרים התמיכה בפלסטינאים גוברת על התמיכה בישראל. קארה סווישר, פרשנית הטכנולוגיה הידועה, מסבירה כיצד קיצוניים משתמשים בפלטפורמות האלה להצית שנאה - ומדוע ישראל פשוט לא עומדת בקצב.
וגם - נמשך הלחץ הבין-לאומי על ישראל לאפשר הפסקת אש הומניטרית. החול בשעון שניתן לישראל אוזל מיום ליום, לנגד המטרה המורכבת של פירוק החמאס. יונית לוי וג׳ונתן פרידלנד דנים על שאלת הטיימינג - שמותירה את ישראל במצב מורכב לנוכח הימצאות החטופים בעזה.
ולסיום - גרמניה הוכיחה את ידידותה לישראל השבוע, עם שתי מחוות מצד הדרג המוביל המדיני. הראשונה הייתה מצד סגן הקנצלר, שבנאום מוקלט הסביר מדוע גרמניה תתייצב לצד ישראל לעד. השנייה הייתה תמונתו של מפקד חיל האוויר הגרמני תורם דם, תיעוד שלפני 85 שנה לא הייתה יכולה להעלות על הדעת.