תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן (צילום: קשת 12)
תמונת עמוד תכנית דרור גלוברמן|צילום: קשת 12

במקרה, רק במקרה, יצא שהתפוצצות הבינה המלאכותית נופלת בדיוק על אחת מתקופות המיתון הכי קשות שאנחנו זוכרים. וזה אומר שחברות מתעניינות בבינה מלאכותית לא רק כאמצעי להגדיל הכנסות, אלא לא פחות אולי יותר - כדרך לחסוך בהוצאות. כלומר בשכר עובדים. 

וזה קורה. חברות מכניסות בינה מלאכותית, משנות תפקידים ואפילו מפטרות עובדים. IBM הכריזה בגדול שלא תגייס כמה אלפי עובדים למשרות לוגיסטיות שיוחלפו על ידי תוכנות. לפני כמה שבועות הודה מנכ"ל חברת Chegg, שמספקת עזרה אקדמית לסטודנטים (בקיצור, תשלם ונכין לך את העבודה) שההכנסות שלה יורדות כי הסטודנטים עוזבים אותה לטובת ChatGPT. המניה צנחה בו ביום ביותר מ-40%. 

כשאנשים וחברות לא רוצים להשתנות או זזים לאט מדי - הם משלמים מחיר. או שהלקוחות עוזבים, או שחברות חדשות וצעירות מציעות תחרות זולה יותר. זה כבר קורה בתכנות, ובייעוץ משפטי, ובשירותי שיווק ומכירות, ותמיכת לקוחות, ותכנון ארכיטקטוני, ועריכת וידיאו, וייעוץ רפואי ובכל תחום אחר. 

אני מלחיץ אתכם?

עדיף מאשר לשקר, לא? 

יש לנו - מצבי לא יותר טוב מאף אחד - כמה אפשרויות: או שאנחנו עולים על הגלגלת, מתחילים לרוץ וללמוד ללא הרף כלים חדשים ושיטות עבודה חדשות, מגדירים שוב ושוב את מקומנו ותפקידנו, ומפנימים שאלה החיים מעכשיו הלאה. 

או שאנחנו הולכים לעבוד במשהו שהמכונה לא תוכל לעשות. למשל, כי אין לה ידיים. דווקא למקצועות כמו מסאז', שיפוצים ואינסטלציה יש עתיד מזהיר. גם למקצועות שהחוק והרגולציה לא יאפשרו להחליף בזמן הקרוב - כמו צוות רפואי, טייסים, פקחי טיסה, שוטרים. או משגיחי כשרות. 

ועכשיו למשפט הקבוע שלנו: השבוע היה סוער במיוחד בתחום. ChatGPT "התחבר לרשת", כלומר אמור לאפשר למנויים משלמים להשתמש במידע עדכני כדי לחלץ תובנות ותשובות. זה עדיין קצת צולע מסיבות טכניות. אולי יותר מעניינת היא החיבור לכ-70 פלאגאינים שונים, כלומר שהמנוע התרחב לשלל יכולות חדשות: לקרוא קבצי PDF, לשלוח מיילים ישר מהצ'אט, לקבל ייעוץ השקעות, הזמנת נסיעות וטיסות, ועוד ועוד. חייבים לנסות את זה. 

בינתיים OpenAI כבר טסה קדימה עם פרויקט חדש: shap-e, שלוקח הוראות טקסט או תמונה - והופך אותן להדמיות תלת מימד. חוץ מזה שזה ממש מגניב, המשמעויות הפרקטיות עשויות להיות עצומות להמון תעשיות. הדמיות לארכיטקטים ולמהנדסים, מודלים מדויקים למעצבי מוצר, הדמיות אנטומיות עבור רופאים ואפילו גרפיקה טובה יותר עבור סרטים ומשחקי מחשב. וכמובן, אפשר יהיה להוליד את התוצרים לעולם האמיתי בעזרת מדפסות תלת מימד. בינתיים עוד לא זמין לקהל הרחב. קצת סבלנות. 

הוליווד כבר רואה את הנולד: התסריטאים שם שובתים, בדרישה בין היתר להבטחה חתומה שלא ייעשה בבינה מלאכותית שימוש כדי לפגוע בעבודתם. הם מדמיינים איך מפיקי הסרטים ישתמשו ב-ChatGPT כדי לכתוב במקומם, או לו לפחות כדי ליצור את הרעיונות המרכזיים, את הטיוטה הראשונית. מי שפעם היו תסריטאים בשכר נאה - ישונמכו לדרגת "משכתבים" בשכר נמוך. 

הם הדוגמה הראשונה לכך שדווקא עובדי צווארון לבן מתאגדים כדי לשמור על תנאי ההעסקה שלהם בעולם של בינה מלאכותית.

שאר עובדי הצווארון הלבן - רואי חשבון, מתכנתים, מעצבי מוצר - יגלו שהרבה יותר קשה להתאגד פתאום אחרי שנים של עבודה כל אחד לנפשו. וכשהמהפכה הזו תכה בכל כך הרבה סקטורים בו זמנית במהירות, הסכנה למהומת עולם תעסוקתית היא לא בלתי מבוטלת. 

300 מיליון איש הביתה? 

גולדמן זאקס קבעו לפני כחדש שכרבע ממשימות העבודה הנוכחיות בתעשיות יכולות להיות אוטומטיות על ידי בינה מלאכותית. מדובר בדו"ח שבחן 900 מקצועות ב-22 תעשיות. ובסך הכל, הם מעריכים, בינה מלאכותית תוכל להחליף 300 מיליון משרות בכל העולם. אילו משרות? "תמיכה משרדית ומנהלית" ו"משפטי" היו בסיכון הגבוה ביותר. דווקא התפקידים "התקנה, תחזוקה ותיקון" ו"ניקיון ותחזוקה של מבנים ושטחים" היו הכי פחות בסיכון. אז מה עושים: 

  1. תעשו מה שאתם אוהבים. התשוקה הפכה להיות עניין קריטי מאי פעם להצלחה. למה? כי אם אתם אוהבים את העבודה, גם תשקיעו בה ביותר, והיא הופכת לרגשית יותר מה שמעמיק את כמות היצירתיות, האמפתיה והמגע האנושי בעבודה שלכם. ויותר מזה, אם אתם מדברים על מה שאתם אוהבים, תהיה לכם מוטיבציה ללמוד ולהתפתח עם העבודה. 
  2. תתכוננו נפשית לשנות את הקריירה לפחות 3-4 פעמים בחייכם. תהיו פתוחים ללימוד מיומנויות חדשות ולמעבר לתחומים מתפתחים בזריזות. 
  3. גם עם ה-AI, יהיו בכל תחום אנשים מובילים ובולטים. תהיו הם. עם מחויבות ללמידה מתמשכת ופיתוח מיומנויות. 
  4. לפתח מיומנויות קריטיות כמו פתרון בעיות, חשיבה ביקורתית ויצירתיות: ככל שה-AI משתלט על משימות יומיומיות יותר, הערך של מיומנויות אנושיות כמו חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ויצירתיות עולה. 

תחזיקו אותי 

״החשש הכי גדול שלי שאנחנו נגרום לנזק משמעותי בעולם. אם הטכנולוגיה הזאת תשתבש, היא יכולה להשתבש באופן משמעותי ואנחנו רוצים לעבוד עם הממשל כדי למנוע את זה״.

האיש המשפיע בעולם בתחום הבינה המלאכותית, סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, מי שפיתחה את ChatGPT, דאלי2 וכלים אחרים, זומן השבוע לתת עדות בקונגרס. בינה מלאכותית אמנם איתנו כבר עשורים - אבל המיזמים שאלטמן מנצח עליהם הבקיעו דרך לתודעה וליומיום של כולנו. הבום כה גדול, שמדי יום צצים עשרות כלי AI חדשים, שנולדו על ידי חברות סטארט-אפ שרוכבות על הטכנולוגיה, על הבאזז ועל כספי המשקיעים הלהוטים.

סם אלטמן מעיד בסנאט (צילום: Win McNamee, getty images)
צילום: Win McNamee, getty images
 

אלטמן דיבר על הפוטנציאל העצום של הבינה המלאכותית: לשפר חיים ולייצר רווחה כלכלית עצומה. הוא דיבר גם על הסכנות. חוץ מדיסראפשן תעסוקתי מהיר וכלל עולמי, יש כמובן את ההפצת הפייק ניוז היעילה והמשכנעת, אפליה ועד חיסול כולל של האנושות. 

ועל רקע זה חשובה התחינה של אלטמן לחברי הקונגרס: רגולציה. תנו לנו חוקים, תגבילו אותנו, תגידו לנו מה אסור. קחו אחריות. זה אומר גם: תלמדו את התחום, ותעבדו מהר. אלטמן, לפחות מהשפה לחוץ, למד משהו מעידן האינטרנט ובעיקר מהרשתות החברתיות: להשאיר את האחריות הציבורית לחברות המסחריות - זה רעיון גרוע מאוד לכולם. עד היום עוד לא הצלחנו להתמודד עם הסכנות של עולם הרשתות החברתיות בכלים חוקיים. 

הקריאה של אלטמן נכונה גם לישראל. הפוטנציאל עצום, הסכנות עצומות, והזמן קצר. המהפכה הזו דוהרת בקצב שגם זקני השבט לא זוכרים.

הנה שיחה עם עיתונאית בכירה מאתמול: 

"איך נקראת הרשות הישראלית לפיקוח על האינטרנט?" 

"יש כזו?" 

"אין לנו רשות רגולציה?" 

"קטע, נכון?"

"בחיי שמופתעת". 

צודקת. יש כמה גופים בישראל שנוגעים בזה: המשטרה, הפרקליטות, מערך הסייבר, מוקד 105, השב"כ, משרדי התקשורת, המשפטים, המדע, האוצר, הכלכלה והחינוך, איגוד האינטרנט והרשות להגנת הפרטיות. כל אחד אחראי על זווית צרה, ואף אחד לא מתכנן עבור מדינת ישראל איך ליהנות מהפוטנציאל ולמזער את הנזקים. הגיע הזמן לשנות את זה. 

טיקטק

צעירים וצעירות אמריקאים חיים היום בפחד. פחד מפני הממשלה שלהם, שמתכוונת לחסום את הרשת החברתית שהם הכי אוהבים, זו שהם מבלים בה הכי הרבה זמן כל יום. יותר שעות מאשר מול כל אפליקציית סרטים וסדרות או רשת חברתית אחרת. 

זה התחיל עם הנשיא דונאלד טראמפ והמשיך עם יורשו ג'ו ביידן: ארה"ב דורשת שטיקטוק, שבשליטת חברת בייטדאנס הסינית, תעבור לידיים אמריקאיות - או שתיחסם. מונטנה היא בלון הניסוי: המושל שם חתם על הצעת חוק שתחסום את טיקטוק כליל במדינה, שבה גרים כמיליון תושבים בלבד. 

"היום, מונטנה נוקטת בפעולה הנחרצת ביותר כדי להגן על הנתונים הפרטיים והמידע האישי הרגיש של תושבי מונטנה מפני המפלגה הקומוניסטית הסינית", אמר המושל גרג ג'יאנפורטה. כמה מאות אלפי בני נוער מונטנאים - איך אומרים את זה? - כנראה כועסים היום, למרות שאם ממש ירצו לעקוף את החסימה, יגלו שזה לא נורא מורכב.

נשיא ארה
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, טיקטוק|עיבוד: reuters, 123rf
 

הסכנה האמיתית 

הסכנה היא לא רק שהסינים יאספו פרטים על אזרחי ארה"ב, חלקם בתפקידים רגישים. הסכנה היא שהם ינסו להשפיע על ההתנהגות של מיליוני אמריקאים. מופרך? בכלל לא. נניח שהמפלגה הקומוניסטית הסינית, שלפי התיאוריה האמריקאית שולטת בטיקטוק, מחליטה להעלות ב-20% קטנים את מינון הפוסטים של אמריקאים שמפיצים פייק זועם על ממשלת ארה"ב. זו השפעה בלתי מורגשת שעלולה לתרום להתפוררות של האמון הציבורי של צעירים בארה"ב. 

זה קורה כבר שנים במקומות רבים, כולל משתמשים איראנים שמתחזים לישראל, חודרים לרשתות בעברית ומפיצים מידע שקרי, זועם ומפלג. יש גם כמה ראיות לכך שלסינים יש גישה למאגר המידע של האמריקאים. האם ניצלו אותו לרעה? אין לכך כמעט הוכחות. 

בכל זאת, אפשר להעריך את מאמצי הממשל האמריקאי להגן על בני הנוער ועל המבוגרים. ספקנות בריאה זה טוב, למרות שככל הנוגע לטיקטוק, עוד לא ראינו את האקדח המעשן. אם יש מאמצי ריגול והשפעה של הסינים דרך טיקטוק, הם לא נחשפו לציבור. טיקטוק, כמובן, מכחישה כל קשר לממשל הסיני והקימה מנגנוני פיקוח על הפרטים של משתמשים אמריקאים. ארה"ב בינתיים לא מתרצה. 

בלי טיקטוק אין חיים?

"זו רמיסה של חופש הביטוי של תושבי מונטנה המשתמשים בטיקטוק בשם רגשות אנטי־סיניים", טוענים ארגוני זכויות האזרח. ברצינות? רמיסה של חופש הביטוי? יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר, פינטרסט, בלוסקיי, רוטר והרשת חברתית הרוגשת מוטקה - זה לא מספיק חופש ביטוי?

החסימה של טיקטוק במונטנה (צילום: tiktok)
החסימה של טיקטוק במונטנה|צילום: tiktok

ואם כבר משווים בין הרשתות, אז דווקא יש עדויות מרשיעות על התנהגות דורסנית ואלימה - של פייסבוק ואינסטגרם. זוכרים את קיימברידג' אנליטיקה - הניסיון להשפיע על מצביעים בבחירות בלי שירגישו? זוכרים דליפות מטורפות של נתונים על מיליוני משתמשים? לאחרונה דלף לרשת גם מודל הבינה המלאכותית של מטא, שעלול לחולל נזקים לעולם כולו. 

אחרי כל החשיפות של פרנסס האוגן על הנזקים שפייסבוק ואינסטגרם גורמות במודע למשתמשים ובעיקר למשתמשות שלהן - פגיעה בדימוי גוף, עידוד מחשבות אובדניות, קיטוב, שקרים ושנאה - קצת קשה להבין את היד הקשה כל כך מול טיקטוק, לעומת האיטיות היחסית של ריסון מפלצות הסושיאל האמריקאיות. עד שזוכרים שטיקטוק היא סינית. את הרשתות האמריקאיות - אף אחד לא חושב לחסום. כמו שבייטדאנס (הבעלים הסיני של טיקטוק) היא חלק מהעוצמה הסינית - גם מטא, יחד עם גוגל, אמזון, אפל, מיקרוסופט והשאר, הן חלק מהעוצמה האמריקאית. ואם פייסבוק חסומה בסין, אז טיקטוק תיחסם בארה"ב. 

האינטרנט כמו שהכרנו אותו מתפורר. איך שהושק ChatGPT חסמה אותו איטליה, עד שדרישותיה בענייני פרטיות מולאו. סין מפתחת את הבינה המלאכותית שלה, היא ורוסיה לא מאפשרות להרבה שירותים אמריקאיים לפעול בשטחן. גם פייסבוק, גוגל ושאר הענקיות זה עניין של גיאוגרפיה. ההוא חסום פה, וזה חסום שם. הבינלאומיות של הרשת הולכת ומתפרקת, והאינטרנט הופך לספלינטרנט. עוד חלום שהיה אוטופי מכדי שבני האדם יצליחו להחזיק אותו - נגוז לאט לאט. 

 **

אם נדמה לכם שרכבת הבינה המלאכותית רצה מהר - אני עושה עצירה מיוחדת בשביל כל מי שרוצה להצטרף. איך שואלים שאלות את ChatGPT? איך מציירים ב-MidJourney? איך זה עובד? מה הסכנות - ומה הפוטנציאל? הרצאה וסדנה מקוצרת להשלמת פערים. בחינם לכל מי שמעוניין. להרשמה