אילון מאסק החזיר לחיים את הצעתו לרכישת טוויטר במחיר של 45.20 דולר למניה (ושווי חברה של 44 מיליארד דולר), כשבועיים לפני פתיחת הדיונים בתביעה שהגישה הרשת החברתית בבקשה לחייב אותו לעמוד בהסכם הרכישה ביניהן. בלומברג מדווחת כי הצעתו של מאסק הועברה לטוויטר ביום שני במכתב. טוויטר דיווחה לרשות ני"ע האמריקאית (ה-SEC) כי קיבלה את המכתב וכי בכוונה לסגור את העסקה במחיר שסוכם מראש.

בהמשך צייץ מאסק כי "רכישת טוויטר היא זרז להקמת X, ה-everything app". לפי בלומברג, מאסק רוצה שטוויטר תהיה יותר כמו וויצ'ט וטיקטוק הסיניות. לפי הערכות, טוויטר צפויה לבקש בטוחות כלשהן לכך שמאסק יעמוד הפעם במילתו ואכן ירכוש את החברה, לאחר שבעבר כבר נסוג מההסכם.

פניית הפרסה החדשה של מאסק מגיעה ימים ספורים לאחר שהעולם זכה להציץ לטלפון של מאסק. כחלק מתהליך גילוי הראיות הקשור בתביעה, פרסם בית המשפט לעניינים כלכליים של מדינת דלאוור מאות הודעות טקסט ואימיילים שנשלחו אל מאסק וממנו.

המסמך הערוך שאורכו 151 עמודים הוא תיעוד יוצא דופן ומציצני של כמה חודשים בחייו של האדם הכי עשיר בעולם (ועם הכי הרבה חשיפת-יתר) והצצה נדירה ומעורטלת לעולמות החופפים של עמק הסיליקון, התקשורת והפוליטיקה. ההודעות עסיסיות, אך לא כי הן מחרידות או פוגעניות במיוחד או רומזות על איזו תוכנית-על מסקיאנית שערורייתית – האמת שלהפך. הדבר שבולט במיוחד בהודעות של מאסק הוא עד כמה לא-מרשימים, חסרי-מעוף ולקקנים נראים האנשים רבי-העוצמה ברשימת אנשי הקשר של מאסק. מי שאמר שאין רעיונות רעים בסיעור-מוחות לא זכה להיכנס עד עכשיו לטלפון של מאסק.

תוך זמן קצר הפכו ההודעות לשיחת היום בקרב עובדי הייטק והעוקבים אחר המתרחש בתחום. "התגובה הדומיננטית בכל השרשורים שאחריהם אני עוקב זה עד כמה פאקינג טיפשים כולם נראים", אמר לי מנהל חברת מדיה חברתית לשעבר, שהבטחתי לשמור על עילום שמו כי מאחר והוא מנהל יחסים עם רוב האנשים בהודעות של מאסק. "כולם אומרים, 'מה, ככה באמת עושים עסקים?' אין שום מחשבה או ניתוח אסטרטגיים אמיתיים. זה פשוט אמוציונלי ונעשה בלי שום אכפתיות אמיתית מהתוצאות".

סוג מעוות של סמל סטטוס

הופעה במסמך, ככל הנראה, היא סוג מעוות של סמל סטטוס (כמה אנשים שדיברתי איתם בחוגי הטק והתקשורת התאבססו על איתור שמותיהם במסמך). ומיד עם קריאת ההודעות בולט כי רבים מהאנשים שהתקשורת לא הפסיקה לדבר עליהם השנה הם גם מי שהכניסו עצמם לטקסטים של מאסק: הסטנדאפיסט ג'ו רוגן; ויליאם מקאסקיל, מהוגי תנועת האלטרואיזם האפקטיבי שיצר קשר עם מאסק בשמו של מיליארדר הקריפטו והתורם הדמוקרטי סם בנקמן-פריד; מתיאס דופנר, מנכ"ל קבוצת המדיה אקסל שפרינגר; איש ההון סיכון מארק אנדריסן, שמתנגד לפרויקטים של דיור בקרבתו וחוסם פורה בטוויטר; לארי אליסון, מייסד אורקל שהתגלה לאחרונה כמי שהצטרף לשיחה בנובמבר 2020 בנוגע להתמודדות עם הפסד דונלד טראמפ בבחירות; וכמובן ג'ק דורסי, מייסד משותף ומנכ"ל לשעבר של טוויטר. למאסק, אולי המסוקר והמתיש מכולם, יש תיבת דואר נכנס שמשמשת לדירוג עוצמתם של דמויות שנויות במחלוקת או שאין כלל מחלוקת שהן בעייתיות וכיכבו בכותרות בשנה האחרונה.

"התגובה הדומיננטית בכל השרשורים שאחריהם אני עוקב זה עד כמה פאקינג טיפשים כולם נראים", אמר לי מנהל חברת מדיה חברתית לשעבר. "אין שום מחשבה או ניתוח אסטרטגיים אמיתיים. זה פשוט אמוציונלי ונעשה בלי שום אכפתיות אמיתית מהתוצאות"

רק גברים ספורים בטלפון של מאסק רואים עצמם שווים לו. רבות מההודעות יוצאות מתרפסות, אם כי אולי הן אופורטוניסטיות יותר משהן כנות. כך או כך, קשה לטעות בכוונות: מאסק נתפס כבעל עוצמה, ועמודי התווך של ההייטק והתעשייה רוצים להיות קרובים לעוצמתו.

"אני מת על הציוץ שלך 'אלגוריתמים של טוויטר צריכים להיות קוד פתוח", כתב ג'ו לונסדייל, מייסד-שותף של Palantir, שהוסיף כי יזכיר את הרעיון בפני חברי קונגרס בכינוס מדיניות של המפלגה הרפובליקאית שעומד להתקיים. אנטוניו גרסיאס, מנכ"ל Valor Partners, שמח על אותו ציוץ מדובר וסיפר למיליארדר כי הוא "100% איתך אילון. מלחמה עד הסוף".

רעיונות עלובים

מעטים בטלפון של מאסק התגלו כמתלהבים כמו ג'ייסון קלאקניס, אנג'ל השקעות שריסס את חברו בחנופה ורעיונות חסרי קשר בקשר לטוויטר. תוך חצי שעה בלבד, זמן קצר אחרי שמאסק נתן את הצעתו הכספית לקניית החברה והפיכתה לפרטית, קלאקניס הציע לו תוכנית חמש נקודות לטוויטר שכוללת מנוי בתשלום ברמות מחיר שונות, חלוקת רווחים עם יוצרים, שקיפות אלגוריתמית ושינויים בתפעול החברה – בהם בין היתר העברתה מסן פרנסיסקו לאוסטין.

אחרי שנשבע שבועת אמונים ("החרב שלי – שלך", סימס למאסק), דחף קלאקניס רעיונות חדשים במשך חודשים. "כרגע עלה לי הרעיון הכי טוב בעולם להגדלת רווחים", כתב פתאום משום מקום, ואז הציע דרך לגרום למשתמשים לשלם לטוויטר כדי שתפגיז את עוקביהם בהודעות ישירות (DM) של קידום מכירות. "תאר לעצמך שנבקש מג'סטין ביוור לחזור וניתן לו לשלוח DM-ים לעוקבים שלו... הוא יכול למכור על המקום 1 מיליון במרצ'נדייז או כרטיסים. יהיה פסיכי", כתב. לפי המסמך מטעם בית המשפט, מאסק לא הגיב. מאוחר יותר גער בקלאקניס על שניסה לארגן השקעות ציבוריות כדי לממן את הרכישה של מאסק. מה שמוביל לשרשור הודעות שכאילו נכתב לסדרה "יורשים":

מאסק:
מורגן סטנלי וג'ארד חושבים שאתה משתמש בחברות שלנו בדרך לא טובה
זה גורם לי להיראות נואש.
בבקשה תפסיק.

קלאקניס:
אני בסך הכול רוצה לתמוך בך.

בימי הסערה התקשורתית סביב מאסק באפריל הראה המיליארדר לעתים קרובות הבנה רדודה של טוויטר, והציע קווי מדיניות סותרים כגון איסור על ספאם וצבאות בוטים, אבל גם הותרת כל תוכן "חוקי" (ספאם, צבאות בוטים וקידום הונאות קריפטו – כולם חוקיים טכנית). רבים מהרעיונות שהגיעו מ"מקהלת הילדים" שלו היו עלובים באותה מידה. דופנר, שאחראי על חברות תקשורת רבות, כולל Politico ו-Insider, הציע לנהל את טוויטר בעבור מאסק אבל נראה לא מוכן למשימה במידה מצערת.

טוויטר (אילוסטרציה) (צילום: Chris Ratcliffe/Bloomberg via Getty Images)
טוויטר (אילוסטרציה). מאסק הראה הבנה רדודה של טוויטר והציע קווי מדיניות סותרים|צילום: Chris Ratcliffe/Bloomberg via Getty Images

בהודעת טקסט באורך רומן ממוצע, דופנר פרש את ה"#תוכנית" שלו לחברה, שהתחילה בפריט בן שורה אחת: "1). לפתור את חופש הביטוי". הוא רמז לרעיונות מעורפלים כגון הפיכת טוויטר עמידה בפני צנזורה דרך "תשתית מבזרת" ו-"API פתוחים" [ממשקי תכנות יישומים]. חוסר הספציפיות נמשך בהצעה שיהיה לטוויטר "סופרמרקט" של אלגוריתמים. "אם אתה כזה ייחודי ולא רוצה תוכן שפוגע בך תבחר אלגוריתם אחר", כתב למאסק.

בשלב כלשהו בתחילת אפריל נראה כי מאסק מאוהב ברעיון שלו להחליף את טוויטר במערכת תשלום והודעות מבוססת בלוקצ'יין. בשרשור הודעות לאחיו, היזם קימבל מאסק, הוא מצליח לשכנע את עצמו שהרעיון יהיה ענקי וירסק הודעות ספאם תוך שמירה על חופש הביטוי. בתרחיש המגוחך, המשתמשים ישלמו שבריר ממטבע הקריפטו Dogecoin כדי לפרסם או לצייץ מחדש. כעשרה ימים לאחר מכן, מאסק שולח הודעה אחרת ומציין כי "בלוקצ'יין בטוויטר לא אפשרי".

הצצה לצורת הפעולה של מועדון הבנים

ההודעות גם מאירות באור לא מחמיא את טקטיקות ההשקעה של הטובים והמבריקים בבני עמק הסיליקון. למשל, הצעות השקעה מוגזמות של אנג'ל ההשקעות קלאקניס, אבל גם טקטיקות רגועות יותר של אנשים כמו אנדריסן, שזרק הודעה ישירה בטוויטר והציע למאסק "250 מיליון דולר בלי שום עבודה נוספת". "תודה!" הגיב מאסק. בחילופי דברים נפרדים, מאסק שאל את אליסון אם ירצה להשקיע בקניית טוויטר והפיכתה לחברה פרטית. "כן, ברור", עונה אליסון. "מיליארד... או כמה שתמליץ". קלי-קלות.

בעיני החברים של מאסק, ההצלחה המוקדמת שהייתה להם בעבר היא בדרך כלל הקדמה, וברור להם שהכישורים שלהם יעברו לכל תחום שהם יבחרו לכבוש (כולל לפתור בצורה קסומה את חופש הביטוי). אבל מה שהם בעצם עושים זה לאלתר בכמה שפחות מאמץ

"אחד הדברים הכי מעניינים שראיתי אי פעם על איך השקעות עובדות בעמק הסיליקון", צייצה ג'סיקה לסין, מייסדת אתר הטכנולוגיה The Information על חילופי ההודעות של מאסק עם אנדריסן. ואכן, שתי הדוגמאות מהמסמך מספקות הצצה לאופן הפעולה של "מועדון הבנים" ורשתות העוצמה של עולם הטכנולוגיה. האם מפתיע שאנשים עשירים (כולל אחד מעשרת עשירי העולם) זורקים כסף על חבריהם כמו שתזרקו אתם בערב פוקר על סכומים נמוכים? לא ממש מפתיע – ובמיוחד לא כשהוא האיש העשיר בעולם.

אבל הלהיטות להתגייס למען מאסק והעצלות המחשבתית בעסקה זו חושפות משהו עמוק יותר על הקלקול בסביבת ההשקעות הזו ומה שמניע אותה: תחושות ומרמור יותר מאשר גילוי נאות. כשמתבוננים בטקסטים, נראה שקל להבין את ההשקעה האחרונה בסך 350 מיליון דולר של אנדריסן-הורוויץ בסטארט אפ הנדל"ן החדש של מייסד WeWork אדם נוימן, או את הודאתו של בנקמן-פריד כי רוב השקעות ההון סיכון אינן "דוגמה ומופת לשווקים יעילים" ומה שמניע אותן הם בעיקר FOMO והייפ. "כאילו, כל המודלים מומצאים, אוקיי?" הוא סיפר לבלומברג באפריל האחרון בציטוט נודע לשמצה.

מארק אנדריסן Marc Andreesen (צילום: Steve Jennings/Getty Images for TechCrunch)
המשקיע מארק אנדריסן. פתאום 350 מיליון הדולר שזרק על אדם נוימן יותר הגיוניים|צילום: Steve Jennings/Getty Images for TechCrunch

מה שניכר מיד הוא שרבים מהגברים בטלפון של מאסק נהנים מהרפתקת הטוויטר שלו. זו הזדמנות משמחת לזרוק כל מה שבא על הקיר ולראות מה נדבק. הם זורקים ביטויים כמו "אתחול ידני" ו"יום אפס. השחיזו את החרבות, בנים" – על מי שנראים בעיניהם אולי ככוח עבודה מיותר ובלתי יעיל. הם מדמיינים הזדמנויות להכנסה עצומה ושינויים מפליגים שרק הם יכולים להוביל.

בעיני קבוצת החברים הזאת, ההצלחה המוקדמת שהייתה להם עם חברות וקריירה בעבר, היא בדרך כלל הקדמה, והכישורים שלהם יעברו, ברור, לכל תחום שהם יבחרו לכבוש (כולל לפתור בצורה קסומה את חופש הביטוי). אבל מה שהם בעצם עושים זה לאלתר בכמה שפחות מאמץ.

"אני בעשרים שרשורים עם אנשים", אמר לי מנהל המדיה החברתית לשעבר. "וזה אשכרה כאילו, הם פשוט זרקו סתם דברים על הקיר. הרעיונות שאנשים כתבו, במונחים של מי יהיה מנכ"ל - זה ממש בולשיט של להרכיב נבחרת חלומות בפנטזיה". למרות כל המיתולוגיזציה העצמית והדיבורים על בנייה, הגברים בהודעות האלה נראים גחמניים, לא מאורגנים וחסרי יכולת לפתור את סוג הבעיות החברתיות שהם חושבים שיוכלו לפתור.

קיימת נטייה, במיוחד כשמדובר באנשים סופר-עשירים ועוצמתיים, להניח הנחות ולפנטז על מה שאנחנו לא יכולים לראות. מייחסים להם ברק אפלולי או רשעות, שבעצם לא מגיעים להם או בכלל לא בכיוון. הדבר המדהים בהודעות של מאסק, אם כן, הוא הדמיון בין התנהגותם של הגברים הללו בדלתיים סגורות ובפומבי בטוויטר. אולי הגילוי האמיתי כאן הוא שהרדידות שאתה רואה היא אותה רדידות שאתה מקבל.

©2021 The Atlantic, Inc. Distributed by Tribune Content Agency, LLC.
https://www.theatlantic.com/technology/archive/2022/09/elon-musk-texts-twitter-trial-jack-dorsey/671619/