קרבות הפיקוח על התשלומים שפייסבוק וגוגל גובות – ותמונת המצב בישראל: האיחוד האירופי מוביל בימים אלה קו מיליטנטי נגד ענקיות התקשורת. בבריסל כבר עברה החלטה תקדימית שמכירה בזכויות של יוצרי תוכן כמו עיתונים ורשתות טלוויזיה לדרוש תשלום מגוגל ופייסבוק על כל שימוש בתכנים שלהם, שכן הן מרוויחות מהתכנים שלא הן יצרו.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
גוגל מנסה להקדים תרופה למכה וכבר סגרה על הסכמים שבמסגרתם היא משלמת מיליוני אירו לגופי תקשורת בגרמניה ובצרפת לדוגמה, וזאת בזמן שמתנהל משא ומתן מול נציגי המדינות. אתמול (שלישי) פורסם שגם פייסבוק הגיעה להסכם עם גופי תקשורת גדולים בבריטניה, כמו הגרדיאן והדיילי מירור: פייסבוק תשלם להם מיליוני לירות שטרלינג בתמורה לשימוש בתכנים.
פיטר ברויאר, עיתונאי הונגרי-ישראלי מבודפשט, הסביר: "וכעת התקשורת הוכיחה את עצמה, היא יכולה להשפיע וללחוץ ולהגיע להסכמים, ולא יכול להיות שפייסבוק וכל הדומים להם – הם ימכרו את זה או יגיעו לתוצאות ואני לא אקבל מהם שום דבר אחר. המו"מ מתנהל ולא יכול להיות שהתקשורת תצא מזה פחות מורווחת מאשר פייסבוק והדומים".
בבריטניה הודיעו השבוע על הקמת מחלקה מיוחדת מטעם המדינה, שרשאית לטפל אך ורק בענקיות הטכנולוגיה ותוכל גם לקנוס אותן. בארה"ב רשות ההגבלים העסקיים המליצה להעמיד את פייסבוק לדין בשל ניצול כוח לרעה, ובכל העולם חוזרות הטענות על כך שהחברות הללו מתחמקות מתשלומי מיסים. בישראל, לא במפתיע, העיסוק בנושא משתרך מאחור.
מי שדווקא דוחף לדון בנושא הוא חבר הכנסת לשעבר רועי פולקמן, שמונה על ידי שר התקשורת יועז הנדל לעמוד בראש הוועדה להסדרת שידורי הטלוויזיה.
"כמו שהדברים נבדקים באירופה, באנגליה, בארה"ב – ומטופלים - ככה גם רשות התחרות שלנו צריכה לעשות, וזה חבל", מסביר עו"ד ניב זקלר, מומחה להגבלים עסקיים. "ברגע שרשות התחרות לא מטפלת בזה, התוצאה שנוצרת בשוק המקומי היא תוצאה הרבה יותר גרועה מאשר המצב בשווקים האחרים".
"ברגע ש-50% מההכנסות מפרסומות עוברות לדיגיטל, לפייסבוק ולגוגל, נפגעת ההכנסה של הערוצים המסחריים", אומר רועי אלבה, מנכ"ל איגוד במאי הקולנוע והטלוויזיה. "ברגע שיש פגיעה בהכנסות של הערוצים המסחריים, יש פגיעה ביצירה הישראלית ופחות כסף להפיק סדרות ישראליות".
גם קשת 12 הצטרפה לאחרונה לאיגוד ששם לו למטרה לשמור על האינטרס של יוצרי התוכן המקומיים, לצד הענקיות הבין-לאומיות. באירופה, מנגד, הלובי החזק והעניין שגילו המחוקקים כבר הניבו פירות".