יש צורך בחקיקה בכנסת כדי לאפשר את המשך מעקב השב"כ אחרי טלפונים סלולריים – כך קבע אמש (ראשון) בג"ץ. בהחלטה נקבע כי הפסיקה נכנסת לתוקף ביום חמישי הקרוב, 30 באפריל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
השופטת חיות הסבירה כי המעקב "הוא אמצעי הפוגע פגיעה קשה בזכות החוקתית לפרטיות, ואין להקל בו ראש". עוד ציינה כי "יש לשמור מכל משמר שהאירועים החריגים שעמם אנו מתמודדים בימים אלה לא יותירו אותנו עם מדרון חלקלק של שימוש באמצעים חריגים ופוגעניים ללא הצדקה".
השופט מלצר ציין עוד כי יש להציב גבולות ל"עיקרון הזהירות המונעת" בו יכולה המדינה לנקוט במצב חירום – ולכן יש לבצע חקיקה, שבמהלכה נבחנות גם חלופות. לעומתו, השופט סולברג ציין כי בתקופה זו ישנה "נכונות אנושית לוותר קמעא על הפרטיות על מנת לסייע באיתור מוקדם של נדבקים".
מתווה חדש לעיתונאים שנדבקו בנגיף
בנוסף, קיבלו שופטי בג"ץ – ברוב של שניים מול אחד – את עתירת ארגון העיתונאים, שהגישו עורכי הדין ד"ר מורן סבוראי ואמיר בשה, בה נדרש שלא להשתמש באמצעים הטכנולוגיים של השב"כ כלפי עיתונאים שאובחנו כחולים בקורונה. השופטת חיות והשופט מלצר הסכימו עם העותרים על כך "שלחופש העיתונות ולהגנה על מקורות עיתונאיים משנה חשיבות בימים של משבר לאומי".
משכך, הוסכם על מתווה לפיו רשימת העיתונאים שמחזיקים בתעודת עיתונאי תועבר למשרד הבריאות, ואם אחד מהם יאובחן כחולה בנגיף הוא יתבקש להסכים להעברת פרטיו לשב"כ – ואם יסרב, יינתנו לו 24 שעות לפנות לבית המשפט כדי לקבל צו שאכן ימנע את העברת פרטיו. בנוסף, הוא יהיה אחראי לעדכון את מקורותיו העיתונאיים בדבר אבחונו.
השופט סולברג התנגד למתווה, בנימוק שהדבר מהווה "שלילת זכותם של מי שנחשפו לעיתונאי חולה לקבל הודעה בהקדם האפשרי על כך שנחשפו לסיכון". לדבריו, הפגיעה בזכותם לבריאות לא מוצדקת: "הזכות לחיים גוברת על החשש הרחוק לפגיעה בחופש העיתונות".
יו״ר ארגון העיתונאים, יאיר טרצ׳יצקי, בירך על ההחלטה. "אנו מברכים על החלטת בג"ץ, וחושבים שהיא מייצגת איזון ראוי בין השאיפה של המדינה לקדם מדיניות להתמודדות עם התפשטות וירוס הקורונה, לבין הצורך לשמור על חיסיון המקורות כדי לאפשר לעיתונאים לבצע את תפקידם ולשרת את הציבור עם חשיפות ותחקירים - שגם להם יש חשיבות רבה בכל הקשור לשמירה על בריאות הציבור. אנו רואים בהחלטה לא רק הישג נקודתי אל מול התקנות הנוכחיות אלא עוד נדבך בשרשרת פסיקות חשובות של בתי המשפט שמבצרים את מעמדו של חיסיון המקורות בפרט ושל החופש העיתונאי בכלל".