"הפסדנו את המאבק". אילוסטרציה|צילום: akkamulator, 123RF

שלשום, כחלק משגרה מרדימה, שוב התרחש אירוע אלימות אצלנו בעבודה. אתם בטח תוהים "איפה המשוגעת הזאת עובדת?", אז לא אשאיר אתכם במתח. אני אחות, אחות מיון ב"מחלקה לרפואה דחופה". חברתי לצוות האחיות פגשה מטופל שהחליט לכרוך את ידיו סביב צווארה ולחנוק אותה בגלל שלא מצא חן בעיניו הטיפול, וזה עוד לפני שהוא בכלל החל. הפעם, הזריזות של המאבטחים מנעה מאתנו להתאבל על עוד אחות בקבר.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

את המאבק על האלימות המילולית נגד צוותי הרפואה כבר הפסדנו מזמן. את המשפטים "אני אשבור את המיון/אותך", "זונה", "את צריכה לעבוד בגן חיות", חכי-חכי אני אסגור איתך חשבון", "שיהיה לך יום שחור", "עכשיו אני מבין למה שורפים אתכם" אנחנו כבר בכלל לא סופרות. את הצעקות בתוך הפרצוף כדרך קבע ואת היריקה שמטופל ירק על אחות אחרת, עליהן כבר הבלגנו. אבל עד מתי?

אני חושבת שזאת חובה של המערכת בכלל וכל ארגון בפרט להגן בחירוף נפש על העובדים שלו, אבל לצערי זה לא קורה. בדרך כלל, אחרי אירוע כזה, מוגשת תלונה במשטרה שנסגרת "מחוסר עניין לציבור" - למרות שהסיפור צריך לעניין אותם מאוד.

"אני מיואשת, נמצאות לבד במערכה". ארכיון|צילום: בית החולים הדסה‎, חדשות

לרוב יש ישיבת הרגעה מצד ההנהלה. במקרים נדירים גם נציגי המשטרה ומשרד הבריאות נוכחים בה. אם יש לנו ממש מזל, אז יש מן שביתה מדומה. הבעיה הגדולה היא שלמחרת היום ממשיכים כאילו כלום לא קרה. ההרתעה האמיתית הלכה מזמן לאיבוד וכל המוצא אותה מזמן לדווח מידית.

חשוב לי להגיד את האמת, אני מיואשת. אנחנו האחיות מנסות לשפר את מערכת הבריאות גם בשבילנו אבל בעיקר בשבילכם הציבור, אבל אנחנו מוצאות את עצמו לבד במערכה. כשאנחנו בוועדה בכנסת נלחמות על תקינה של אחיות לנפש בישראל, זה לא כדי שאנחנו נעבוד פחות קשה אלא כדי שנזכה לתת לכם טיפול נכון וטוב יותר. כשאנחנו נלחמות על האלימות הגואה במערכת הבריאות, זה כדי שיישארו אחיות שירגישו מספיק בטוחות בעבודה ויסכימו לטפל בכם.

אז איפה אתם, הציבור? די לאלימות. כדאי שכולנו נתעורר עכשיו לפני שיהיה מאוחר מדי. מערכת הבריאות בקריסה!

הביאה לפרסום: אביבית מיסניקוב. ליצירת קשר עם הכתבת: avivitm@ch2news.co.il