אדם נושא גופה של ילדה מבין ההריסות בעיר חאלב. אולי זה אביה, אולי אדם אחר שעבר במקום ועכשיו נושא אותה על ידיו. איזו זוועה. אפילו התמונה הזו לא מצליחה להזיז לעולם. פעם, במלחמות העבר, לא תמיד היו צילומים. עמים נטבחו ולעולם שבחוץ הגיעו רק עדויות בעל פה. עכשיו יש תמונות. איומות. והן בועטות בבטן, בפרצוף, ואף אחד לא עושה כלום. אין גבול לאכזריות ואין גבול לציניות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"איזו צביעות". אמירה חריגה אחת בכל זאת מהדהדת - זו של ג'ורג' אוסבורן בפרלמנט הבריטי, עד לאחרונה שר האוצר של בריטניה. "זה שאנחנו מקיימים דיון חירום על חאלב - 'דיון חרום' זו הגדרה לא מתאימה. כיבוש חאלב לא נפל עלינו, ככה סתם במפתיע, מתוך השומקום, מתוך הוואקום. כיבוש חאלב הוא תוצאה של הוואקום - הוואקום בהנהגת המערב".
אוסבורן חשף את מה שברור, אבל אף אחד לא רוצה להודות בו: "מזמן כבר איבדנו את היכולת והאומץ הפוליטי להתערב, אבל שכחנו את המחיר של אי ההתערבות. אי ההתערבות שלנו גרמה למאות אלפי הרוגים ומיליוני פליטים בסוריה".
ואי ההתערבות הזו - מערערת את היציבות בלבנון וירדן. אי היציבות שגרמנו הביאה לזרם הפליטים לאירופה - שמצדו הביא לעליית הפשיזם. אם בשנות ה-70, ה-80 של המאה הקודמת הצליח קיסינג'ר להוציא את הרוסים מהמזרח התיכון - אירופה גרמה לכך שרוסיה תשתלט מחדש על נקודות מפתח במזרח אירופה ובמזרח התיכון.
"יכולנו להתערב, אבל פחדנו בדיון שקיימנו, כאן בפרלמנט הבריטי. לא התערבנו כשסוריה השתמשה בגז. אנחנו לא אישרנו לחמש את המורדים בסוריה, כך שיוכלו להפיל את המטוסים שתוקפים אותם. ואני רואה את עצמי אחראי על ההתפתחויות האלה - כחלק מהפרלמנט הבריטי". הוא לא הזכיר, אבל אולי יש קשר לבחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב - כאחת מהתוצאות של מדיניות המערב בשנים האחרונות.
המערב כולו עומד בפני צומת קריטית, אפילו דרמטית. העולם משתנה, כוחות חדשים עולים כי זיהו חולשה. אי אפשר להיות חלש, צריך להוביל. החוכמה היא להחליט נכון מראש - ולטפל בסיכונים המתהווים מבעוד מועד. בעולם גלובלי, "שטוח", אתה לא יכול לקיים מדיניות של בדלנות, לטמון את הראש בחול. מדיניות כזו הובילה בעבר למלחמת עולם.