פרשת אורי קורב, הפרקליט החשוד בעבירת מין, מעלה תהיות לגבי התנהלות היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה שי ניצן ולדעתי בפרשה הזו שני הבכירים התנהלו בצורה מבישה. לפרקליטות הגיע מידע על כך שאורי קורב ביצע עבירת מין, לא בעובדת זרה אלא בפרקליטה מהפרקליטות. בהיבט הפלילי הם עשו כל מה שצריך. הוקם צוות חקירה מיוחד אליו נכנסה פרקליטה בכירה מהפרקליטות הצבאית כדי לפקח על עבודת צוות החוקרים. אבל השאלה שצריכים לשאול היא מה העלתה החקירה הזאת ומה עשו בהמשך.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
החוקרים הלכו אחורה וגילו שלפני שלוש שנים הפרקליטה שהוטרדה לכאורה נעדרה למשך תקופה ממושכת מעבודתה ללא הסבר כלשהו. כשהיא שבה לעבודתה היא ביקשה מפרקליטת המחוז דאז, נורית ליטמן, לעזוב את פרקליטות מחוז ירושלים. ואכן, העבירו אותה לפרקליטות אחרת.
כשהתקבל המידע על ההטרדה אצל צוות החקירה הם הגיעו אליה ושאלו מה קרה. אם לא היו דברים מעולם וקורב לא היה מבצע עבירה היא ודאי הייתה אומרת - רבותיי, זו עלילה מרושעת נגד אורי קורב, לא היו דברים מעולם. הוא איש משפחה למופת והיחסים בינינו מעולים.
אבל מה קרה בפועל? היא לא הגיבה כך. מה שכן קרה זה שהיא פרצה בבכי, ממש רעדה וחזרה ואמרה פעמיים כי היא לא מוכנה לשתף פעולה. חקירת המשטרה במובן הפלילי אמנם מיצתה את עצמה בהיעדר תלונה, אבל אנחנו כן יודעים שהחקירה לא רק שלא הפריכה את החשדות אלא במובן מסוים אף חיזקה אותם.
אז מה עשו בתגובה היועמ"ש ופרקליט המדינה? סגרו את התיק. אלמלא הפנייה שלנו איש לא היה יודע שזה קרה. הדרך הנכונה יותר לפעול בנושא הייתה במינימום לקרוא לקורב לשיחה ולברר מה היה. דרך אחרת יכולה הייתה להיות התקדמות דרך האפיק המשמעתי, כשאני מזכיר שגם בפרשת נתן אשל המוטרדת סירבה להגיש תלונה ובכל זאת נציבות שירות המדינה הצליחה להרים תיק שבסיומו הוא עזב. אם כן, היה אפשר וצריך לפעול אחרת וזו הסיבה שהתנהלות הבכירים בתיק הזה הייתה מבישה.