בשורה התחתונה מדובר כאן על כסף. "איפה הכסף", שאל לפיד במערכת הבחירות הקודמת שבה הוא גרף 19 מנדטים. במשך שנה וחצי הציבור בישראל עקב בהשתאות אחרי הלוליינות של הממשלה המטורללת, שלא ידעה בדיוק לאן היא הולכת - האם לכיוון של ציפי לבני או נפתלי בנט או יאיר לפיד או גלעד ארדן או גדעון סער, שפרש ממש בחודש האחרון.
הצטרפו לדף הפייסבוק של אודי סגל
אבל הממשלה הזאת לא הבהירה לציבור איפה הכסף - מה שברור הוא שהכסף שיאיר לפיד רצה לקחת לחוק מע"מ אפס היה הרבה מדי כדי לתת לו הישג מבחינת נתניהו. ונתניהו הסתכל צעד אחד קדימה, שזה אומר: בבחירות הבאות תהיה ממשלה עם חרדים.
אם נתניהו יצליח להרכיב את הממשלה כפי שהוא מקווה, הוא בוודאי ייקח את החרדים ויצטרך לשלם להם כסף - מיליארדים רבים, בעיקר את החזרת הקצבאות שקוצצו, ועוד כל מיני הטבות ותופינים שקשורים להסכמים קואליציוניים עם מפלגות חרדיות.
גם אם נתניהו לא יצליח להרכיב את הממשלה, ונניח שיו"ר העבודה יצחק (בוז'י) הרצוג ירכיב אותה, גם הוא יכול להקים ממשלה רק אם הוא יילך עם החרדים. המספרים מראים זאת בכל סקר, למרות שסקר הוא רק סקר. אז כשנתניהו מסתכל צעד אחד קדימה, לעבר הממשלה הבאה שהוא רוצה או יצטרף להקים, הוא שואל את עצמו איפה הכסף. ואם הכסף קבור לו במע"מ אפס, שגם נותן הישגים ליאיר לפיד וגם לא יאפשר לו אחר כך את החופש להכניס את החרדים לממשלה, אז ברור שהוא צריך לקבל החלטה.
לכן הוא הנחית על לפיד את רשימת הדרישות, שכמוה כאולטימטום, שהוביל בסופו של דבר לפיצוץ והליכה לבחירות. הוא היה פשוט חייב. בסוף, השורה התחתונה היא כסף. לזה צריך להוסיף עוד כמה"חגורות" אישיות ומדיניות, שיצרו קרע בין השניים: נתניהו מסתכל על ההתנהלות של לפיד בחודשים האחרונים - בכל פעם שיש ביקורת בוושינגטון על התנהלותו, לפיד הצטרף לאמריקנים.
נתניהו הסתכן בהליכה עם שותף לא אמין
בניגוד נניח לשכפ"ץ אהוד ברק, שבתור שר הביטחון היה משכנע את האמריקנים לרכך או מנסה לשפץ את תדמיתו של נתניהו, לפיד הביע תמיכה באמריקנים - לפעמים בחדווה, לפעמים בקריצה, לפעמים בכל הכוח. לפיד לא מספק לנתניהו שום הגנה ושום אליבי מול העימות עם וושינגטון.
נתניהו מסתכל שוב חצי צעד קדימה אל המהלכים של אבו מאזן באו"ם, על הקריצה האפשרית של אובמה לאבו מאזן, ומבין שהוא מסתכן בהליכה עם יאיר לפיד, שותף לא אמין בעיניו שמחפש להחליף אותו. על רקע כל זה, נתניהו שואל את עצמו האם באמת אפשר לקיים ממשלה במשך שנה או שנה וחצי באופן יציב.
והתשובה שלו בימים האחרונים הייתה חד משמעית לא - אי אפשר להקים ממשלה יציבה או לשמר את הקואליציה הזאת, אי אפשר לסמוך על יאיר לפיד, אי אפשר גם לבזבז את הכסף שמחכה לחרדים וגם לקבל יציבות. זו הסיבה שנתניהו לתפיסתו היה חייב לפוצץ הכל וללכת לבחירות מהר ככל האפשר - מבחינתו במרץ. וכל שאר השותפים, בהם לפיד, ינסו להאריך את הבחירות כי הם מבינים שהם משלמים את המחיר הכבד ביותר על בחירות מוקדמות ומהירות - מחיר שהם ישלמו בקלפי על ידי הבוחר.