יש משהו מאוד מתעתע בין שיטפון האירועים הדרמטיים של הימים האחרונים בחזית הפלילית של חקירות נתניהו לבין הדממה המוחלטת בפוליטיקה. הכנסת נמצאת כעת בפגרה, והמידע שמביא ארי הרו מחייב את הארכת החקירה ולא את הקיצור שלה - הרי צריך עוד חיקורי דין, צריך להיות בחו"ל, צריך לתשאל את נתניהו עוד כמה פעמים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כשהחלה הפרשה הזאת בחודש ינואר, כחלון ובנט אמרו שהם לא יפרקו את הממשלה עד שיהיה כתב אישום, אחרי שימוע. העמדה הזו לא השתנתה גם בימים האחרונים, למרות האירועים הדרמטיים האלה. כחלון, המועמד העיקרי לפירוק הממשלה, לא רוצה לעשות את זה עכשיו כשהרפורמות שלו עוד לא ממש הבשילו. הוא, כמו בנט, אמר בשיחות סגורות שהוא לא מתכוון להציב לנתניהו דרישה להתפטרות לפני השימוע.
אבל, צריך להגיד, אולמרט נחקר 11 חקירות והחקירה ה-12 היא זו שפרקה אותו. אם יהיה מידע חדש שארי הרו מביא או מישהו מעדי המדינה הפוטנציאליים האחרים, זה יכול לשנות את התמונה. אפשר להגיד די בוודאות כי תיאור המצב שנתניהו ימשיך עם כתב אישום להיות ראש ממשלה נראה לי בדיוני, פנטסטי.
מאז שהחלו החקירות, הדיון היה האם נתניהו יקדים את הבחירות או לא. אני מוכרח להודות שלא מצאתי עד היום שום הגיון שעוצר את החקירות או נותן יתרון, כתב האישום לא יוכרע בדעת הקהל אלא בבית המשפט גם אם לנתניהו יהיו 40 מנדטים.
הגיע הזמן להתחיל להרהר ברינונים שמתחילים לשמוע: עד היום דיברנו על שתי אפשרויות, מקדים בחירות או לא, אם החקירות האלה תתקדמנה, אפשר יהיה להתחיל לדבר על דבר שלישי, שהוא שנתניהו יתחיל להרהר באפשרות של ללכת הביתה ולחסוך מעצמו, בעסקה כזו או אחרת את העניינים הפליליים. אנשיו נשבעים שזה לא יקרה, האם הדבר הזה יכול לקרות? כן.