ההצבעה בפרלמנט באנקרה על "הסכם הפיצויים בין ישראל לטורקיה", כך הוא מכונה שם, התקיימה בשבת בשעה שלוש לפנות בוקר - ברגע האחרון לפני שיצאו הנבחרים לפגרת הקיץ שתימשך עד אמצע חודש אוקטובר. זאת להבדיל מראש הממשלה בנימין נתניהו, שהביא את ההסכם שפרטיו סוכמו ברומא לקבינט המדיני-ביטחוני מיד אחרי שנחתם סימולטנית: הממשלה הטורקית התנהלה בנושא לאט ובזהירות.
גורמים טורקים מסבירים את ההתמהמהות של אנקרה במכה שניחתה על השלטון הנבחר בטורקיה בניסיון ההפיכה הכושל ובצורך להשקיע זמן, משאבים ותשומת לב במשמעויות שנגזרו ממנו. אלא שבאותם ימים שבהם נוסח סופית הסכם הפיוס עם ישראל השלימה טורקיה הסכם פיוס נוסף - עם רוסיה. את ההסכם הזה מיהרו הטורקים ליישם גם נוכח הדרמה שפקדה אותם וכבר ב-9 באוגוסט יצא הנשיא ארדואן למפגש פסגה עם הנשיא ולדימיר פוטין בסנט פטרבורג: באותו מפגש גם תיאמו השניים עמדות בכל הקשור למלחמה המתמשכת והמעיקה בסוריה, בנוסף להסרת החרם הכלכלי הרוסי על טורקיה.
ניתן להניח שההתנהלות האיטית והזהירה תמשיך לאפיין את הסדרת היחסים בין טורקיה לישראל גם בהמשך הדרך, כי זו תהיה הבחירה. אין בכך כדי להמעיט מחשיבות ההסדרה של הקשרים בין ישראל לטורקיה, להיפך! אחרי שחזר ארדואן מרוסיה מיהר שר החוץ האירני מוחמד זריף לביקור חם באנקרה ונפגש עם כל ראשי השלטון.
זמן לא רב לאחר מכן התברר שרוסיה משתמשת בבסיסים קדמיים באירן כדי לתקוף מטרות בסוריה. שר החוץ הטורקי ביקר באירן כדי להכין ביקור של ארדואן שם: טורקיה ממתנת את התנגדותה להמשך שלטונו של אסד ומתקרבת בכך לעמדה הרוסית-אירנית - וזאת בתמורה לכך שפוטין לא יאפשר להקים בצפון סוריה יישות עצמאית לכורדים הסורים שהם בני בריתה של ארצות הברית.
במקביל, טורקיה דורשת נחרצות מהנשיא אובמה להסגיר מיד את מי שנחשב בעיניה מנהיג הקושרים בנסיון ההפיכה שסוכל - פתהוללה גולן שמתגורר במדינת פנסילווניה. נוכח כל ההתפתחויות הדרמטיות האלה, סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן צפוי לבקר השבוע באנקרה.
הצרכים האסטרטגיים - והציפייה לערוץ דיפלומטי חדש
מדובר ברכבת הרים אזורית, שטורקיה היא מכלול מרכזי וחשוב במנוע שלה: אין זה סוד שהממשל בוושינגטון היה זה שלחץ, דחף והוביל כל העת את ישראל לקבל את תנאי הבסיס שהציבה טורקיה להסדרת היחסים - התנצלות על הרג האזרחים הטורקיים על סיפון המאווי-המרמרה ותשלום פיצויים למשפחות ולפצועים. הסרת הסגר לא היתה אף פעם חלק מהדרישות הרשמיות אלא אמירה רטורית שארדואן חזר עליה שוב ושוב בעצרות פומביות. השלמת הפיוס חשובה לצרכים האסטרטגיים של ארצות הברית באזור: היא כבר מקלה על שילובה של ישראל בברית נאט"ו, שטורקיה עדיין חברה בכירה בה ותאפשר לוושינגטון לנסות לגבש אסטרטגיה נגדית לזו של פוטין.
אבל נוכח כל זאת, השלמת הפיוס עם טורקיה היא בראש ובראשונה אינטרס ישראלי ראשון במעלה. עסקת הגז היא כוח חשוב ומניע בתהליך הפיוס אבל חשיבותו היא מעבר לכך. משרת השגריר החדש שיישלח לאנקרה היא בעלת חשיבות ראשונה במעלה שכן לישראל אין היום ערוצי הידברות עם הממשל הטורקי. מנגד, טורקיה השתנתה דרמטית מאז עלה ארדואן לשלטון: במהלך כהונתו, ויותר מכך בשש השנים מאז תקרית המרמרה שבהן היה נתק מוחלט בין ירושלים לאנקרה. אין לבסס את ההתקרבות על עקרונות העבר אלא לגבש תהליכים חדשים לחלוטין. נראה שההחלטה האסטרטגית גם באנקרה וגם בירושלים היא ברורה גם אם ההתקדמות תמשיך להיות לאט ובזהירות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק