בתקשורת הערבית פרסמו אתמול (שלישי) כי עבדאללה מלך ירדן הודיע שנציגי המדינה ישתתפו בוועידה המתוכננת בבחריין ובסוף השבוע הצהיר שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן שלישראל יש זכות לספח חלק משטחי יהודה ושומרון וזהו לא הרמז הראשון שהסוגייה הזו כלל לא נמצאת על הפרק בתוכנית השלום של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אלמלא הבחירות החוזרות אצלנו כנראה שטראמפ כבר היה מציג את התוכנית שלו, אך בינתיים יש לא מעט רמזים לכיוון של טראמפ. כשניים וחצי מיליון פלסטיניים חיים שם, רובם בשטחי הרשות, פחות מעשירית נמצאים בשטחי סי - השטח שבשליטה ישראלית, שבו יש כיום על כ-450 אלף בני אדם שחיים בארבע ערים, 150 יישובים ויותר מ-100 מאחזים.
רוב התושבים הישראלים גרים בתוך מה שמכונה "הגושים": גוש עציון, אריאל, מערב השומרון, סובב ירושלים שכולל את: גבעת זאב, עפרה, מעלה אדומים. מודיעין עלית ועוד. אבל זה כלל לא רלוונטי, כי כפי שפרסם עמית סגל, המושג "פינוי יישובים" לא על הפרק. גם לא בנוגע להתנחלויות המבודדות.
ומה עם ירושלים? על פי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, כ-900 אלף בני אדם חיים בבירה: 560 אלף יהודים, 340 אלף ערבים. פחות מעשרה אחוזים - בעלי אזרחות, היתר - במעמד תושב.
להבנתנו צמד המילים "חלוקת ירושלים" לא ייאמר. ועדיין, לפחות חלק מהשכונות במזרח העיר צפויות לעבור לישות הפלסטינית העתידית. המקומות הקדושים אגב ינוהלו בנוסחה מורכבת יותר עם מעורבות בינלאומית.
בסוף הסכמים הם הרבה עניין של סמנטיקה, וכאן דאגו בממשל טראמפ לנטרל כמה שיותר פצצות בצד הישראלי: אז פינוי התנחלויות, חלוקת ירושלים, מדינה פלסטינית וזכות השיבה נשארו בחוץ.
מה בפנים? יותר הגדרה עצמית, העברת ריבונות על כמה שכונות במזרח ירושלים, ו-כסף. הרבה. השקעת עשרות מיליארדים בהקמת מנגנונים כלכליים שיעמידו את הרשות על הרגליים, וימשכו משקיעים, מדינות וחברות. ואת החלק הזה, הראשון בתוכנית, הפלסטינים כבר הודיעו שידחו על הסף.