שלא כמו ג'ורג' בוש שגמר אומר לפלוש לעירק וחיפש הצדקה למהלך, הנשיא טראמפ איננו רוצה מלחמה עם אירן ויחפש סיבות להימנע ממנה. גם ההנהגה האירנית איננה ששה לקרב. די לקרוא את מאמרי הדעות בעיתוני טהרן בימים האחרונים כדי להבין שיש רצון חזק שם שלא לאלץ את האמריקנים לעשות מעשה. רוב הכותבים ממליצים על זהירות בשיקול דעת בכל צעד שעושה אירן אל מול הסנקציות האכזריות שהושתו עליה. ואולם, מצב שבו שני הצדדים חותרים להימנע מעימות עדיין איננו ערובה שעימות כלשהו לא יתחולל, למרות הסיכוי הנמוך.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
האירנים פעלו השבוע בעורמה ובתחכום כאשר פגעו באופן מבוקר ומדוד בארבע ספינות מחוץ לנמל פוג'יירה תוך שהם מקפידים שלא להטביע אף אוניה ולא לגרום אבדות בנפש. הם עשו זאת כנראה באמצעות הצמדת מוקשי עלוקה לדפנות ואולי באמצעות סירות מרוץ זעירות ושטוחות שהתנגשו בהנחיה מרחוק עם הספינות.
הכוונה שלהם הייתה להפגין כי אין הם חסרי אונים למול לולאת החנק שכורך טראמפ סביב צווארם, שאין הם פוחדים להגיב ומה שחשוב במיוחד - שהם יכולים לפעול בלי שיתגלו מחוץ למפרץ הפרסי והרחק מעבר למצרי הורמוז. לאמור: תגובה אירנית, מאותתת טהרן, תוכל לבוא בכל מקום.
כשהבינו האירנים שאיחוד האמירויות הערביות מתמהמהת לפרסם את מה שקרה, החלו להדליף מטהרן על מה שקרה והפיצו צילומים של הפגיעות. יותר מזה: הם הכריזו שמדובר בהתקפה מעוררת דאגה שצריכה להיחקר כהלכה.
השאלה העיקרית כרגע היא אם טראמפ יצליח להוריד את ייצוא הנפט של אירן לרמה של חצי מיליון חביות ביממה ואף פחות מזה. המספרים מעידים שאירן נמצאת במדרון תלול בדרך לפשיטת רגל ובפרט כשמוסיפים לכך את העיצומים על כל סוגי הסחר והמתכות - החלטה אמריקנית שתוביל להשבתת מאות אלפי עובדים ברחבי אירן, לרבות בתעשיות הרכב.
האירופים מנסים להציל את ההסכם הגרעיני מהתמוטטות אחרי שאירן נתנה אולטימטום של 60 יום, שבסופו תעלה את רמת העשרת האורניום ותחדש את בניית מתקן המים הכבדים באראק, אבל לטהרן אין תקוות לגבי יכולתם של האירופים. הממשלות מאוד רוצות לשמר את הסכם הגרעין אבל חברות אירופיות אינן מוכנות להסתכן באובדן השוק האמריקני.
השכל הישר אומר שבנקודה כלשהי עשוי טראמפ להשיג את מבוקשו: להושיב את האירנים לשולחן למשא ומתן על הסכם גרעיני חדש ומשופר. אבל במזרח התיכון וגם בבית הלבן השכל הישר הוא לאו דווקא כלי העבודה העיקרי.