אפילו איוב קרא לא האמין כשלשכת ראש הממשלה טלפנה אליו מאוחר בלילה למלונו בנורבגיה, שם הוא שוהה, ובישרה לו על מינויו הבוקר (ראשון) לשר התקשורת הקבוע. כמה טלטלות עבר התיק הזה מאז שהושבעה הממשלה לפני שנתיים - בתחילה אופיר אקוניס מונה לפקח על ענייני רשות השידור והתאגיד, ומאז שהתפטר נטל על עצמו נתניהו את התפקיד. רק אחרי התערבות בג"ץ עבר התיק זמנית להנגבי, ואחרי שהוצע ללוין נחת על שולחנו של קרא.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
אין מה לדאוג, אגב, קרא לא יהיה שר התקשורת. הוא אמנם יישא בתואר, מעת לעת יתראיין ברדיו ויחולל סערה לרגע, אבל את ההחלטות האמתיות בתחום התקשורת יקבל נתניהו. אפשר לשער שזאת הייתה כוונתו במה שנראה כמו מינוי מופרך לחלוטין.
נתניהו לא ממנה את איוב קרא בגלל התאמתו לתפקיד, אלא להפך - המינוי כה משונה, כה הזוי, עד שברור שזהו איתות לבית המשפט העליון וליועץ המשפטי לממשלה. נתניהו כמו אומר - לא רציתם אותי אחראי על תיק התקשורת? תקבלו אותי בכל זאת עם איש קש בתפקיד, כזה שטען כי רעידות האדמה באיטליה הן תוצאה של המדיניות האנטי-ישראלית באו"ם, שחובר לפוליטיקאים נאו-נאציים בכל רחבי אירופה ושבעבר הציע להוציא את לילי שרון מקברה שבחוות השקמים.
ואם קרא הוא הדמות הקומית בפרשה, יש גם דמות סמי-טראגית. זהו צחי הנגבי, שספג הבוקר את בשורת האיוב. הפוליטיקאי הוותיק הזה, שפעם דובר בו נכבדות על מועמד אפשרי לראשות הממשלה, עשה כל שביכולתו כדי לאותת לרה"מ שהוא בכיסו ובמשך חודשים נשכב על הגדר עבורו.
אלא שמסתבר שנתניהו רצה יותר. חששו היה שהנגבי, כמו רבים אחרים מחברי הליכוד, לא יעמוד במה שהוא רואה כשילוב של לחץ וחיזוקים חיוביים מכלי התקשורת, ויגשים מדיניות שהוא אינו חפץ בה.
בהחלטתו למנות דווקא את קרא, נתניהו מאותת שגם בשנה הדרמטית בשוק בתקשורת - ההחלטות האמתיות בתחום יתקבלו לא במשרד התקשורת אלא במשרד ראש הממשלה.