התזמון לא היה מקרי: דקות ספורות לפני שנכנס לתוקף האיסור על ניהול או דיווח על קמפיינים - פורסמו אלפי מסמכים שנגנבו ממחשבי המטה של המועמד המוביל לנשיאות צרפת עמונאל מקרון. המטה הספיק רק לאשר שהפריצה אכן ארעה ולטעון שלצד המסמכים האותנטיים הרבים שולבו גם מזויפים שמטרתם לפגוע במקרון במרוץ.
אפשר לתהות מה מועילה חשיפה שכזו שעה שהתקשורת בצרפת מנועה מלעסוק במסמכים ובתוכנם, אך בשנת 2017 התועלת ברורה: דקות אחרי פרסום המסמכים הרשתות החברתיות געשו. ההאשטג #macronleaks הפך ויראלי ברחבי העולם, ובאין תקשורת ממוסדת שדיווחה - הפכו המסמכים האמיתיים והפייק ניוז לשווים.
כך למשל, חיפוש פשוט יציג בפני הגולש תכתובת בין מטה מאקרון לנציג משטרה בדבר אבטחת עצרת, ומנגד מייל שלכאורה מציג את מאקרון רוכש סמים באמצעות מטבע ביטקוין.
אין איש שבורר או מסנן. הכול הולך - והרושם שנשאר בתודעה הוא שזה שמקבל את מספר הלייקים והשיתופים הגבוה ביותר. זוהי כנראה הפוליטיקה העולמית בשנת 2017, או אם תרצו בדמוקרטיה בעידן הסושיאל.
במקרה של הבחירות בצרפת ובהתחשב בסקרים שצופים למאקרון ניצחון גדול, השאיפה של ההאקרים מכוונת לטווח הרחוק יותר - לערער את הלגיטימיות שלו, למשול תחת עננה כבדה של טענות ומסמכים הזויים, וכרגיל - הם בונים על שיתוף הפעולה שלנו, שלעתים לוחצים על כפתורי השיתוף מעט מהר מדי ונוטים להאמין לדברים רק כי מישהו פרסם אותם ברשת.