היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנלבליט, פרסם היום (חמישי) בשעות הערב את החלטתו בתיקי נתניהו והוא יגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע. מהו הליך השימוע? ומדוע ניתנת לראש הממשלה הזכות לנסות ולבטל את כתב האישום נגדו? עורכת הדין, שרון כהנא, מנהלת מחלקת צווארון לבן במשרד AYR, ולשעבר מנהלת בכירה בפרקליטות מיסוי וכלכלה שהייתה ראש צוות התביעה בתיקי פואד בן אליעזר ז"ל ושלמה לחיאני, הסבירה בשיחה עם החדשות Online מה בדיוק הולך לעבור רה"מ ומה הסיכוי שיצליח לבטל או להקטין את החשדות נגדו.
כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות
"החוק קובע שכשמודיעים לחשוד על כוונה להגיש נגדו כתב אישום בעבירה שהיא פשע, קיימת לו זכות להשמיע טענותיו ולשכנע את רשויות התביעה כי ימנעו מלהגיש כתב אישום", הסבירה כהנא. "מהרגע שהפרקליט או היועץ המשפטי, במקרה של ראש הממשלה, הודיע על כוונה להגיש כתב אישום, קובע החוק שלחשוד 30 יום להעלות את טענותיו בכתב ולהסביר מדוע לא להגיש בעניינו כתב אישום. בד"כ שמדובר באנשי ציבור או בגורמים שמעניינים את המערכת והתקשורת, השימועים האלה נעשים בעל פה מול פרקליט המחוז, או פרקליט המדינה או היועמ"ש בהתאם למעמד החשוד".
עורכת הדין ציינה שבתיקי ראש הממשלה, סנגורו יקבל את ליבת החומר ויעיין בחומרים ולאחר מכן יחל, יחד עם נתניהו, לבנות ולתכנן את הטיעונים הנגדיים. "אחרי התכנונים והכנת קו ההגנה, מגיעים לשימוע והצוות המשפטי יצטרך להחליט - האם השתכנע וכי אין מקום להגיש כתב אישום, האם להקל באישומים שנכללו בו, או האם בטרם מתן החלטה יש לבצע השלמות חקירה", הסבירה.
כהנא הדגישה כי באופן תיאורטי ישנו סיכוי שבתום השימוע יתבטל כתב האישום אך: "ברמה המעשית, כאשר מדובר בראש הממשלה, ובזהירות יתר שננקטה ע"י היועמ"ש וצוותו בבחינת הראיות, הסיכוי הזה קטן משמעותית". היא הוסיפה: "בגלל שמדובר בנתניהו ובגלל רגישות התיקים וההשלכות הציבוריות הגדולות, נקטה מערכת האכיפה משנה זהירות, ערכה מבחינתה את כל הבדיקות האפשרויות והפכה כל אבן. רף הראיות הנדרש בכל תיק הוא, 'סיכוי סביר להרשעה'. הוא לא זקוק להרשעה בטוחה כדי להגיש כתב אישום".
כהנא טענה שבתיקי נתניהו: "הסיכוי להפוך את ההחלטה קיים אך ממש לא גבוה מכיוון שהיועמ"ש ליווה את ההליך באופן צמוד ותחת זכוכית מגדלת וזו לא הפעם הראשונה שהוא נתקל בחומר הראיות המבסס את החשדות נגד נתניהו".
הליך השימוע עצמו מתנהל מול מספר גורמים משפטיים אך את ההחלטה בסוף מכריע היועמ"ש אחרי שיבחן את חוות הדעת, הטיעונים הנגדיים ואת כלל המסמכים. "לדוגמא אם סנגורו של רה"מ יציג טענה משפטית, היועמ"ש ינחה את הפרקליטות לבדוק את הטענה הזו ולבחון האם היא מבוססת או לא, האם היא המסקנה היחידה המתבקשת, או האם ניתן להפריך אותה", הסבירה.
"היועמ"ש הוא סוג של "שופט" במהלך השימוע", חידדה כהנא. " הליך השימוע עצמו ייקח כמה חודשים כי עורכי הדין צריכים לעבור על אלפי עמודים שהם חומרי הראיות". היא ציינה כי ייתכן ולא כל החומר יועבר לעורכי הדין מכיוון: "שזו תקופת בחירות ובאופן טבעי יהיו בראיות חומרים שאם יודלפו כל צד יוכל לנצל לטובתו במהלך התקופה הזו".
"מכתב ההזמנה לשימוע זה מסמך שיכול להכיל עמודים רבים והוא למעשה טיוטת כתב אישום. במקום לקרוא לו כתב אישום קוראים לו כתב חשדות בכפוף לשימוע, אך התוכן דומה", הסבירה עורכת הדין. "במקרה שיוחלט כן להגיש כתב אישום ישנו את הכותרת של ההזמנה לשימוע ומכתב חשדות יהפוך לכתב אישום. לכן המסמך צריך להיות מפורט מאוד כדי שהחשוד ידע בפני מה הוא צריך להתמודד. השימוע שנתניהו הולך לעבור הוא סוג של "משפט מקדים" לפני תחילת ההליך המשפטי".