הבוקר הזה התחיל במשבר. עת פתחתי, בעיניים מנומנמות את דלת המקרר, נחרדתי לגלות חלל בולט ומתריס במקום שבו מונח דרך קבע בקבוק החלב. שפשפתי את עיני, מקווה לגלות שמדובר בהזיה של אב לרך נולד שכנראה פיתח אלרגיה לשינה. לצערי, לא כך היה הדבר, אט אט חלחלה ההבנה, את הבוקר הזה אאלץ לפתוח ללא קפה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
שרת התרבות והספורט, מירי רגב, הגנה הבוקר בריאיון ל "ynet" בחירוף נפש על חוק המרכולים שמקדמת הקואליציה ובין שלל ההצדקות אמרה גם את המשפט הבא: "גם אתה שנוסע לברלין, ללונדון ולפריז יודע שביום ראשון אתה לא עושה קניות. אז מה שטוב שם יכול להיות גם טוב כאן". השרה רגב צודקת, מה שטוב לערי אירופה הגדולות והמרכזיות וודאי טוב גם לערי ישראל.
נחזור לרגע אל גופי המשתוקק לכוס קפה בבוקר יום ראשון. אם אצליח להתאפק עד השעה עשר אוכל למצוא כמה בתי קפה משקיענים שפותחים, יחסית, מוקדם. אם, איכשהו, אצליח להחזיק מעמד שעתיים נוספות, המרכולים הגדולים כבר ייפתחו. אם, כהרגלי, אתפתה וארכוש גם שוקולדים לצד החלב, ושקית הקניות תהיה כבדה מידי להליכה, אוכל לתפוס את האוטובוס או הרכבת התחתית ולהגיע בקלות הביתה.
ערי אירופה מתנהגות באופן שונה זו מזו ביום המנוחה, בלונדון משרדי הממשלה סגורים, כך גם המרפאות והבנקים, אך מסעדות, חנויות, מרכזי בילוי ותחבורה ציבורית פעילים כולם, במתכונת מצומצמת יחסית. בפריז אפשר למצוא מרכזים פתוחים באזורי תיירות, וכן גם מסעדות ותחבורה ציבורית. בברלין, הנוצרית האדוקה, החנויות תהיינה סגורות אך התחבורה הציבורית פעילה. במדריד, המוזיאונים לא רק פתוחים בימי ראשון אלא גם אינם גובים דמי כניסה. אפילו הוותיקן פותח את שעריו למבקרים בכל יום ראשון אחרון בחודש.
קשה לתאר במילים את משב הרוח המרענן שמספק למשפחות חילוניות, בפרט אלו ללא רכב פרטי, סוף שבוע שבו ניתן לצאת עם המשפחה לבלות, לסעוד ולקנות. מתברר, שגם במדינות סוציאליות לא פחות מישראל, אפשר להעניק לעובדים אפשרות לעבוד ביום המנוחה תמורת פיצוי, בין אם כספי או בדמות יום חופש אחר, ולהיאבק בניסיונות של מעסיקים לכפות ולהפלות עובדים שיעדיפו שלא לעבוד ביום המנוחה. אפשרות בחירה תחת מטריית הגנה רגולטורית, זה שם המשחק - לעובדים מחד, ולתושבים שרוצים יום שאינו רק יום מנוחה אלא יום בילוי אמיתי בחיק המשפחה.
המדינה היהודית לא תחרב, וקדושת השבת לא תקרוס, להפך, השבת תהפוך ליום של טיולים, יום של תרבות, יום של הנאה, יום של משפחה - מה יותר קדוש מזה? לסיום, ארגיע אתכם הקוראים, שורות אלו נכתבות כשאני לוגם מכוס הקפה השנייה, או שמא זו כבר השלישית, של היום - עכשיו, אפשר להתחיל את יום המנוחה.