הוא הצליח, היא הזיקה. הרצוג ולבני (צילום: פלאש 90)
הוא הצליח, היא הזיקה. הרצוג ולבני|צילום: פלאש 90

שלוש הערות אחרונות לסיום מערכת הבחירות הכי מרתקת בדור האחרון: הראשונה היא שאפשר לסגור את הבאסטה של המקצוע הקרוי "יועץ אסטרטגי". ראובן אדלר, המושיע הגדול, קיבל מפלגה עם 24 מנדטים בסקרים והחזיר אותה עם 24, מינוס כמה מאות אלפי דולרים שלקח.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

ליאור חורב קיבל מכחלון מפלגה שכבר לפני שנה בסקר ערוץ 2 הייתה 10 מנדטים, ויצא עם עשרה מנדטים. על האסטרטגיה של הליכוד אפשר להגיד הרבה, אבל מה שבטוח - גם שם לא העלו על דעתם 30 מנדטים.

כולם עבדו על בסיס "סקרי עומק", שזה כמו סקרים רגילים, רק עוד יותר שגוי. זרמי העומק האדירים של החברה הישראלית הם שהכריעו את הבחירות. הימין קיבל כמו קודם, השמאל כמו קודם, המרכז כמו קודם. תעשיית השקר המנופחת הזו יצאה מפרופורציה, אין טעם להוציא עליה עשרות מיליונים.

הפרשן הפוליטי עמית סגל (צילום: חדשות 2)
עמית סגל|צילום: חדשות 2

ההערה השנייה היא שליצחק הרצוג הייתה הצלחה אישית מרשימה. הוא הביא את המחנה הציוני ל-24 מנדטים ובכך החזיר את העבודה נטו ל-19 מנדטים, התקרה הדמוגרפית של המפלגה בדור האחרון, והגיע למספרים יפים מאוד בהתאמה לראשות הממשלה. ההאשמות אליו אינן במקומן.

הדרישה לרוטציה הזיקה וגם הנסיגה המבוהלת ממנה

וההערה השלישית והאחרונה היא למי שכן צריכה לחשוב על הסקת מסקנות - ציפי לבני. בתום פירואט אישי מרהיב שכלל ריצה בשלושה פתקים שונים בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, היא תהיה בקדנציה הקרובה חברת כנסת מן המניין באופוזיציה.

קמפיין הבחירות נוהל בצלמה ובדמותה, לפי המתכון שלה: היפטר מח"כים מוערכים שהלכו איתך, התנפל על כל קולות שותפיך לגוש, דרדר אותם קרוב לאחוז החסימה ואל תתאמץ להביא ולו קול אחד מחוץ לאזור החיוג שלך.

לבני הייתה עול אלקטורלי כבד על כתפי המחנה הציוני. היא עוררה תחושות קשות בבוחרים משמאל ומימין כאחד, והבריחה אותם מהרצוג. דרישתה המופרכת והאגואיסטית לרוטציה הזיקה, והנסיגה המבוהלת ממנה 12 שעות לפני הקלפיות הזיקה לא פחות. האחריות עליה. תורה לתת הסברים ומסקנות.

למען ההוגנות, אוסיף כמה משפטים על ציפי לבני. אלמלא החיבור בינה לבין התנועה, העבודה הייתה באזור המסוכן של 12-13 מנדטים. החיבור עם לבני היה המהלך שיצר ראש חץ מול נתניהו, הביא אותם ליותר מ-20 מנדטים והכתיב את רוב מהלך הבחירות.

ובאשר לרוטציה, יש ויכוח: הסברתי כאן למה לדעתי היא הייתה מהלך שגוי. אז לשם ההגינות, הנה הטיעון הנגדי: ייתכן שאלמלא הרוטציה לראשות הממשלה, אפקט החיבור היה מתאדה עד מהרה, ולבני הייתה נעלמת לחור השחור שאליו נעלמו טרכטנברג, ידלין ושות'. הרוטציה הרגיזה רבים אבל השאירה את החיבור על השולחן, יחד עם חיזוק של לבני להרצוג שנתפס עד אז חלש ולא בליגה. אין בחיים דלתות מסתובבות ולעולם לא נדע. בכל מקרה, שתי התזות לפניכם.