התקשורת האמריקנית והבינלאומית נהנתה היום (רביעי) לחלוק שבחים לג'ון סטיוארט, אבל לא סביר שסטיוארט עצמו היה נוהג בנו באותה אדיבות. רק שלשום, יום לפני שהודיע שהוא עוזב את ה"דיילי שואו" שנבראה בצלמו במשך 16 שנים, פתח סטיוארט את התכנית במונולוג ארסי של 7 דקות על הצביעות של התקשורת האמריקנית.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מה שהכעיס אותו הפעם היה הסיקור המצקצק של פרשת עזיבתו של בריאן וויליאמס, מגיש החדשות ברשת NBC. "סוף סוף נמצא האחראי לשקרים במלחמת עיראק!", סנט סטיוארט בעמיתיו-יריביו שנהנו היום להתגולל על וויליאמס, אבל בזמן אמת "שכחו" לבקר את ראשי הממשל שנכנסו לעיראק.
ג'ונתן סטיוארט לייבוביץ, שנולד למשפחה יהודית בניו ג'רזי של שנות ה-60, מעולם לא הסתיר את דעותיו הליברליות. אבל גם כאשר פירק מדי ערב לגורמים את אמריקה השמרנית, את ממשל בוש, את מסיבת התה ואת נציגיהם עלי אדמות "פוקס ניוז", לא שכח לבוא חשבון עם אנשי המחנה שלו: מהנשיא אובמה, דרך הניו יורק טיימס ועד כוכבת הרשת MSNBC - ה"פוקס של השמאלנים" - רייצ'ל מאדו, שלה אמר פעם שהיא אחראית לקיטוב בדיוק כמו עמיתיה מהתקשורת השמרנית.
השפיע על הדור הצעיר בכל העולם
סטיוארט הוא קומיקאי יהודי במולדת הקומיקאים היהודיים. הוא תמיד שש לנופף בזה - כי להיות יהודי מצחיק זו פוזיציה מאוד נוחה, אפילו טבעית, באמריקה. אבל כש-70% מהצעירים בארה"ב אומרים שהם מקבלים את החדשות שלהם ממנו, עם החירות להצחיק באות גם ההסתבכויות.
במהלך מבצע צוק איתן הותקף סטיוארט אווירית וקרקעית על המונולוג שבו אמר בין השאר "שני הצדדים מפציצים זה את זה, אבל ניכר שצד אחד יותר 'פיצוץ' בלעשות את זה". התגובה שבוע אחר-כך הייתה בדמות מערכון על כך שאסור לומר "ישראל" בלי שתקפוץ עליך מקהלת צדקנים שתאשים אותך שאתה "יהודי ששונא את עצמו".
גם ביום הכי טוב היו לדיילי שואו בהנהגתו כשלושה מיליון צופים - נתונים בינוניים למדי בהשוואה לתחנות הגדולות באמריקה - אבל הפריצה לתודעה במקביל לעליית הרשתות החברתיות הפכה את סטיוארט לסמל שמשפיע לא רק על הדור הצעיר באמריקה, אלא גם בעולם. פאנץ' טוב שלו מהאולפן הצנוע של קומדי סנטרל בניו יורק יופיע ביום למחרת כמעט בכל מהדורה שמחפשת זווית חדשנית ורעננה על חדשות היום הלעוסות (בישראל נהנינו במיוחד להראות אותו, יותר מאחרים). סטיוארט עצמו היה ודאי לועג ל"בידוריזציה" הזו של החדשות.
ארס ג'ורנליסט ומטא-סטיריקן
הוא תמיד היתמם והתרחק מההגדרה "עיתונאי". בעיניו היה ונשאר קומיקאי שצופה מבחוץ על הזירה שבה מתגוששים הגלדיאטורים האמיתיים. "רשתות החדשות מדווחות על התחזית, ואני מדען אקלים", אמר פעם.
יהיה יותר מדויק לומר שהגאונות הסטיוארטית הייתה בכך שהוא דיבר את שתי השפות, "לבקר את..." ו"לצחוק על..." בעולם שבו רובנו עדיין מגמגמים בשפה תרבותית אחת. ארס-ג'ורנליסט, מטא-סטיריקן.
בתקשורת האמריקנית זינקו מהר משלב ההספדים לשאלת המחליף למשבצת המיותמת מדי לילה בקומדי סנטרל. כמה עיתונאים השתעשעו במחשבה של הצרחה בינו לבין בריאן וויליאמס הפורש מ-NBC. זה יהיה כמו להביא את לאנס ארמסטרונג לרוץ במקום יוסיין בולט.
על ברכיו של סטיוארט גדלו כמה מהשמות שמוזכרים עכשיו כדור ההמשך: סטיבן קולבר (שיחליף בקרוב את דיוויד לטרמן) וג'ון אוליבר הבריטי (עם תכנית חדשה ומדוברת ברשת HBO). אבל יהיה יותר נכון לומר שה"מחליף" נמצא כיום אצל לא מעט מגישים ועיתונאים בעולם ששאבו ממנו השראה. ואם יהיו עוד כאלו, יאמר ודאי ג'ון סטיוארט, זה יהיה רגע הזן האמיתי.