בשבועיים האחרונים, בעוד מחאת האוהלים הולכת ומתפשטת משדרות רוטישלד ועד לשערי הכנסת - יש לא מעט מושגים חדשים לרובינו בתחום הנדל"ן בשיח הציבורי. חדשות 2 באינטרנט מנסה לעשות בהם קצת סדר:
מהם הוד"לים?
המושג וד"לים (ועדות לדיור לאומיות) נכנס לחיינו בחודש מרס 2011, במסגרת תכנית החירום של ראש הממשלה נתניהו בתחום הנדל"ן, שמטרתה המרכזית: לאשר במהירות תוכניות ל-50 אלף יחידות דיור לבנייה בכל רחבי הארץ בתוך שנה וחצי. המסלול המשמעותי ביותר שנועד לסייע לתוכנית, הוא הקמת וועדות דיור לאומיות, הוד"לים, שיפעלו כוועדות משנה של ועדות התכנון המחוזיות ברחבי הארץ ויעסקו אך ורק בבנייה למגורים, במסלול שנועד לעקוף את הבירוקרטיה.
איך מאושרות תכניות הבנייה כיום?
תכניות בנייה מאושרות כיום בועדות עירוניות ולאחר מכן בוועדות המחוזיות ובמשרד הפנים, בהליך בירוקרטי ארוך, שעלול לקחת גם שנים ארוכות. בשנים האחרונות, למשל, נתקעו בוועדות כ-160 אלף תוכניות לבינוי דירות חדשות וגרמו למחסור בדירות חדשות בשוק - מחסור שגרם בין היתר לעליית מחירי הדיור, בשל הגבלת ההיצע.
מי מתנגד לחקיקה?
בחודשים האחרונים מנסה הקואליציה להעביר את אישור הקמת הוד"לים במהירות בכנסת, בוועדה משותפת של ועדת הכלכלה והכספים. הגורמים שמתנגדים לאישור המהיר של הוד"לים בכנסת ולפעילותם לצד הוועדות הקיימות - הם הארגונים הסביבתיים והחברתיים, שטוענים כי האישור המהיר והעקיף עלול להביא לפגיעה בשטחים ציבוריים ובטובת האזרחיים.
בימים האחרונים, בשל התגברות מחאת האוהלים והדרישה לשלב בועדות הלאומיות גם הקמת דיור ציבורי - הוחלט להקפיא את הדיונים בתכנית ולנסות לשלב בהם גם פתרונות חברתיים לדיור לצעירים.
מהו דיור בר-השגה?
דיור בר השגה קיים כיום במרבית מדינות המערב - באירופה, בארה"ב, בקנדה ובמדינות נוספות מזה שנים ארוכות ומאפשר לצעירים לרכוש דירות במחיר מוזל יותר ממחיר השוק או לשכור דירות לטווח ארוך במחירים מפוקחים. במרבית הערים במדינות אלה, ישנן אלפי יחידות דיור למטרה זו, שמוקצות על ידי העיריות או הממשלות לדיור לצעירים.
מה המצב בישראל?
בארץ אין עדיין דיור מוזל לצעירים בחקיקה. רק בשבוע שעבר, לדוגמה, הפילה הקואליציה הצעת חוק של קדימה שנועדה להסדיר את אישורי הדיור בר ההשגה לצעירים במסגרת העיריות.
בשנים האחרונות חלק מהעיריות ברחבי הארץ ובהן תל אביב, רמת גן, קריית אונו, אשדוד ורעננה זיהו את הצורך בדיור בר השגה לצעירים ואישרו במסגרת תוכניות עירוניות כי 20-30% מכל פרויקט חדש שיוקם יהיה לדיור מוזל לצעירים, בדירות 2-3 חדרים במחירים של עד כמיליון שקלים או בשכירות שמהווה רק 30% מההכנסה החודשית שלהם. הזוגות הצעירים, כך נקבע, יוכלו לקבל את הדירות בהגרלה ועל פי רמת ההשתכרות שלהם.
אבל הוראה של היועץ המשפטי לממשלה מלפני כשנה קבעה שיש להקפיא את כל התוכניות הללו - עד אשר תהיה חקיקה ראשית בעניין, כדי לא לגרום. והחקיקה? כמובן תקועה כבר כמה שנים בין משרד הפנים, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר.
אבל כרגע זוהי הדרישה המהותית ביותר של צעירי מאבק האוהלים, וייתכן שבשל כך החקיקה בנושא תואץ.
מהו דיור ציבורי?
בשונה מדיור בר השגה - הדיור הציבורי בישראל קיים כבר עשרות שנים, ומספק כיום פתרונות לכ-150 אלף איש, בעיקר בקרב השכבות החלשות - עולים, נכים, קשישים שיכולים להתגורר בדירות של עמידר, עמיגור, חלמיש וכו' בשכר דירה מוזל. כיום יש כ-66 אלף יחידות דיור במסגרת הדיור הציבורי בכל רחבי הארץ, שבשל הפחתת התקציבים מצד הממשלות בשנים האחרונות - מצבן בחלק מהמקרים רעוע ואף מסוכן (מבחינת תשתיות).
מדוע לא נבנו דירות חדשות במסגרת חוק הדיור הציבורי?
ב-1998 עבר חוק הדיור הציבורי החדש בכנסת שנועד לשפץ ולבנות עוד אלפי דירות בכל רחבי הארץ, וכן לאפשר למי שמתגורר 5 שנים בדיור הציבורי לרכוש את הדירות בהן הם מתגוררים בהנחות של כ-80-90%, ולאפשר לאוכלוסייה החלשה ביותר להיות גם היא בעלת דירה.
אבל - מאז עבר החוק, הממשלה והאוצר מקפיאים אותו כמעט בכל שנה בחוק ההסדרים, ולכן עד עכשיו לא יושם - מצב הדיור הציבורי נותר גרוע ולא נבנו עוד דירות במסגרת הזו.
ייתכן שהרחבת הדיור הציבורי לאוכלוסיות החלשות, יהיה גם הוא אחד מהפיתרונות שיוצאו כחלק מהתמודדות עם מאבק האוהלים.
מהי תכנית "מחיר למשתכן"?
בימים האחרונים מציע משרד הבינוי והשיכון להרחיב את פרוייקט מחיר למשתכן של המשרד ולהוזיל את מחיר הקרקעות המשווקות במסגרתו ב-50%, ובכך להוזיל במאות אלפי שקלים את הדירות שימכרו במסגרת הפרוייקטים החדשים שיבנו.
"מחיר למשתכן" הוא פרויקט נרחב של משרד השיכון שקיים כבר שנים ארוכות בכל רחבי הארץ, ובמסגרתו משרד הבינוי והשיכון מפרסם מכרזים לקבלנים בקרקעות מדינה במחירים מוזלים יותר ממחיר השוק, על מנת שהקבלנים יקימו בסופו של דבר יחידות דיור במחירים מוזלים יותר עבור הציבור שירכוש אותן.
איך מתבצעת הרכישה?
רכישת הדירות במסגרת הפרוייקטים, נעשית במסגרת הגרלות, אליהן הציבור יכול לגשת בהתאם לקריטריונים שונים כגון מספר הנפשות למשפחה, האם מדובר בנכים, בעולים חדשים, מספר שנות נישואין, שנות לימודים ושירות בצבא. בשנים האחרונות גררה תכנית "מחיר למשתכן" ביקורת, על כך שחלק ניכר מהאזרחים שזכו בהגרלות היו מהמגזר החרדי, כיוון שהקרטריונים כגון מספר ילדים למשפחה או מספר האחים של בני הזוג - נטו לטובתם.
לירן דנש היא כתבת ב"תכנית חיסכון"