הניסוי הגרעיני שביצעה היום קוריאה הצפונית לא הגיע בהפתעה. פיונגיאנג הודיעה, ויש האומרים איימה, לבצע אותו במשך זמן רב. למרות זאת אין בכך כדי להפחית ממימד ההתרסה שיש בהחלטה להמשיך בתוכנית הגרעין עד לשלבים קריטיים כאלה.
קוריאה הצפונית נתונה זה שנים ארוכות לסנקציות בינלאומיות רחבות. משפחת קים ששולטת במדינה המסוגרת הזו ביד רמה מקיימת עם המערב מחול מורכב: נוכח עול הסנקציות (על האוכלוסייה ולא על גורמי המשטר, כמובן) היא מצהירה מדי פעם על כוונה לסגת מתוכנית הגרעין שלה תמורת מזון או דלק שהסנקציות מונעות ממנה, ולאחר זמן לא רב חוזרת לסורה.
בפיונגיאנג התקבלה החלטה אסטרטגית לפתח פצצה גרעינית יחד עם כל המרכיבים הדרושים לשיגורה למרחקים. בדצמבר האחרון בוצע ניסוי מוצלח בשיגור טיל שיוט אל מחוץ לאטמוספרה ולפי חלק מהדיווחים, הניסוי היום נעשה בראש חץ גרעיני שיוכל להיות מורכב על טיל כזה.
הדרך היחידה למנוע גרעין - דיפלומטיה
והנה סיכום המצב המורכב: הסנקציות לא שכנעו את המשטר בפיונגיאנג לסגת בו מכוונה להחזיק בארסנל של נשק גרעיני מתוצרת עצמית, ואם תתבצע תקיפה צבאית הרי שתהה זו הוכחה לצורך המיידי של המדינה לפתח יכולת כזו, כדי למנוע או אף לנקום על פעולה כזו מול הכוחות התוקפניים.
כך נהגה סין מול ארצות הברית, שבימי המלחמה הקרה שקלה מתקפה צבאית כדי למנוע ממנה את הגרעין ובסופו של דבר הבינה שמשאפסה היכולת לשכנע, הכלה היא האופציה היחידה וסין התקבלה כחברה במועדון הגרעין העולמי. המדינה היחידה שוויתרה על שאיפותיה הגרעיניות הייתה דרום אפריקה בתקופת המעבר שבין שלטון האפרטהייד לשלטון הרוב השחור. פ.וו. דה קלרק ונלסון מנדלה קיבלו יחדיו החלטה אסטרטגית לוותר על הארסנל הגרעיני. הם לא נכנעו לאף איום בינלאומי.
משקיבלה מדינה החלטה אסטרטגית פומבית לפתח פצצה גרעינית (שלא כמו סוריה, ששמרה את תכניותיה בסוד מוחלט בהחלט), הדרך היחידה למנוע את זה ממנה היא דרך השכנוע המדינית - דיפלומטיה קונסטרוקטיבית. קוריאה הצפונית מוכיחה שבהיעדר הסכמה, סנקציות הן שיטה עקרה.
ואם אתם מתעקשים על האופציה צבאית? מתקפה כזאת יכולה לעכב בשנתיים (היכולת הצבאית הישראלית לעכב את תוכנית הגרעין של איראן) או יותר (היכולת הצבאית של ארצות הברית), אבל רק תגביר את המוטיבציה. לכן המסקנה היא שאו שמשכנעים, או שבסופו של דבר מכילים.