כל הסיכויים הם שגם בסוף השבוע הקרוב לא נדע מי יהיה נשיאה הבא של אירן. ספק אם בהצבעה לסיבוב הראשון, שייערך ביום שישי, יזכה אחד המועמדים ברוב. על כן צפוי כי שניים מהמועמדים יעלו לסיבוב המכריע.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בישראל עוקבים אחר מערכת הבחירות באירן בסקרנות, מהולה באדישות. וזאת מטעם פשוט: "שבעת הגמדים", כפי שמכנה העיתונאי האירני הגולה אמיר טאהרי את המועמדים (שכעת הם כבר שישה), אינם מייצגים השקפות מנוגדות בתכלית, אלא רק הבדלי דגשים וסגנון. ומה שחשוב הוא שעלי חמינאי, המנהיג העליון, איננו מנסה בכלל להתחזות לשלגייה - הוא היה ונשאר המכשפה הרעה מהאגדה.
המועמד התוקפני ביותר, מבחינתה של ישראל לפחות, הוא צעיר המועמדים, סעיד ג'לילי. הוא בן 48, ראש המועצה לביטחון לאומי, שאיבד רגל במלחמת אירן-עירק. ג'לילי ניהל קמפיין שכולו התרסה בנושא הגרעיני והתחייבות להתעקש להשיב בשלילה להצעות המעצמות. אם ייבחר ג'לילי, יהיה ברור לגמרי לאן פניו של חמינאי, כפי שכתב דניס רוס, שהיה יועצו הבכיר של הנשיא אובמה לענייני אירן.
המועמד המוביל, לפי הסקרים בע"מ, הוא ראש עיריית טהרן מוחמד קליבאף. יש לו, כנראה, סיכוי טוב למדי. מועמד אחר, חדאד-עאדל, מחותנו של חמינאי, כבר פרש מהמירוץ כדי להעביר לו את קולותיו. קליבאף, אף הוא יוצא משמרות המהפכה, מונה למפקד דיוויזיה בשנות ה-20 שלו. יש לו רקע מכוער כמפקד המשטרה. הוא בא ממחשכי הרפובליקה האיסלמית. קשה לתלות בו תקוות גדולות.
סיכוי קלוש ככל שיהיה להסדר דיפלומטי בסוגיה הגרעינית יסתמן אם יקרה הבלתי יאומן ולנשיא ייבחר חסן רוחאני, האיש שמאחורי הקפאת התכנית הצבאית האטומית ב-2003. רוחאני סבור שיש ללכת לקראת המעצמות, אך אינו מבהיר למה כוונתו, וממילא, כפי שמסביר אחמדניג'אד, מי שמחליט בעניין הגרעיני הוא חמינאי לבדו.