אני סוגר בסוף העונה הזו 20 שנה במגרשי הכדורגל והכדורסל. במדינה כמו שלנו, שבה תרבות ספורט היא במקרה הטוב מילה גסה, ראיתי במו עיניי מקרים רבים של הפרות סדר ואלימות אם בתוך המגרשים ואם מחוצה להם. אבל אירוע כמו שהתרחש אמש באצטדיון המושבה, שהתרחש על כר הדשא ולקחו בו חלק, לכאורה, אנשי צוות ומנהלה מקבוצת כדורגל - זה חדש אפילו לאוהד שרוף כמוני.
זה יהיה נדוש להגיד, אבל תתפלאו - גם במקרה הזה "הכתובת הייתה על הקיר". יו"ר ההתאחדות לכדורגל ושרת הספורט, שרק לפני כמה שבועות התרעמו על ההתפרעות של אוהדי הפועל ת"א לאחר ההפסד בדרבי וכינו את האירועים אז בבלומפילד "פיגוע ספורטיבי", לא התרגשו כאשר רק שבוע לאחר מכן פרצו שני אוהדי מכבי פ"ת לדשא וניסו לתקוף את השופט.
אגב, במהלך דיון החירום שהתקיים לאחרונה בנושא האלימות במגרשי הכדורגל אמר לוזון: "ברגע שמישהו ייפגע כתוצאה מאלימות, אני אומר לכם - הקבוצה האחראית תיסגר עם רב בריח ומצידי שיבנו אותה מחדש בליגה ג'". נראה אותו עומד מאחורי המילים שלו עכשיו, כשמדובר בבבת עינו.
בתקנון ההתאחדות לכדורגל נקבע כי קבוצה שתואשם בהתפרצות קהל למגרש, תיענש בהפחתת עשר נקודות בפועל. מה היה העונש המגוחך אותו העניקו במתנה דייני בית הדין לקבוצתו האהודה של לוזון? משחק רדיוס אחד, על תנאי. לכן אין להתפלא שפרצו האירועים האלימים באצטדיון המושבה, ושאוהד/איש מנהלה של מכבי פ"ת תועד כשהוא נוגח בפניו של עלי חטיב מהפועל חיפה.
לסיכום, אני דווקא רוצה להודות ליו"ר ההתאחדות. בדרך כלל, קבוצתי האהודה היא הקבוצה השנואה בליגה. והיום? אוהדי כל הקבוצות מייחלים לכישלונה ולירידת ליגה של מכבי פ"ת. פתאו, אני מוצא את עצמי מאוחד יחד עם חבריי: יואב שאוהד את מכבי חיפה, סהר ונדב שאוהדים את בית"ר ואפילו עם ליעד ועדו, שבחרו בצד הלא נכון של ת"א.
אני מקווה ורוצה להאמין, שאם להפועל ת"א הורדו שלוש נקודות ליגה לאחר אירועי הדרבי, יסתכלו הדיינים על שיניו השבורות והלסת הפגועה של חטיב, ויחשבו פעמיים. אחרי אירועי אתמול אין עונש יותר ראוי ואכסניה ראויה יותר למכבי פ"ת מאשר הליגה הלאומית.