מני מזוז (צילום: AP)
מהו תפקידו של היועץ המשפטי? מני מזוז, ארכיון|צילום: AP

אין צורך לציין כי הוויכוח לגבי מהות תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הינו לגיטימי לחלוטין. ראויה לציון גם העובדה שלהתלהמות הנוכחית אין ולא כלום, כמעט, באשר לצורך לבדוק באמת את ההיבטים השונים של התפקיד מרכזי שיש ליועץ משפטי לממשלה בישראל.

כל צד זועק ויוצא חוצץ נגד הסבורים אחרת, ומרוב אמירות וזעקות לא מתקיים דיון ציבורי ענייני. עד כאן אין חדש תחת השמש. השנה נפל דבר בישראל ושלל "אבירי החוק" לא קמו כאיש אחד כדי למחות: ממשלת אולמרט הופלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה מבלי שהוכח עד היום כי ראש הממשלה אולמרט אשם בפלילים.

דינו של ראש ממשלה לעולם אינו יכול להיות זהה לדינו של שר. הסיבה פשוטה: ראש ממשלה בישראל מחויב לפרוש מתפקידו גם אם מדובר בחשדות בלבד, מה שגורר אחריו נפילת ממשלה שמשמעותה יכולה להיות שינוי מרחיק לכת של ההיסטוריה.

היועץ נכנס למלכודת

ד
ד"ר צלו רוזנברג. ארכיון|צילום: חדשות 2

אסור לשחק בכאילו , אך לכל ברור שממשלת נתניהו איננה ממשלת אולמרט. האם במשטר דמוקרטי יתכן ופקיד, רם ונישא, ישר כסרגל ובעל יושרה ככל שיהיה, יפיל ממשלה נבחרת וישנה סדרי עולם? לא ולא. נכון שהחובה של ראש הממשלה ושל נבחרי ציבור אחרים להתפטר עם הגשת כתב אישום כי כך קבע בית המשפט העליון, אך מי אמר שזו הדרך הראויה להחליף שלטון בישראל?

כאשר התברר שהסדר הטיעון בין הפרקליטות לבין הנשיא לשעבר קצב הופרה, קראתי להתפטרות היועץ המשפטי לממשלה. לא היה בדברי כדי להטיל דופי ביושרה של היועץ המשפטי לממשלה אלא בשיקול דעתו.

כל אזרח יכול היה להבין שלאחר ההסדר עם הנשיא קצב ולאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, הגן על הסדר הטיעון שבו לא היו כלולים החשדות הכבדים מחוסר ראיות, כל מה שקצב צריך לעשות הוא לחזור בו מן העסקה - כך נלכד היועץ המשפטי לממשלה אל תוך המלכודת של עצמו.

אדם אחד קובע גורלות

בפני בג"ץ טען לחוסר ראיות לגבי המעשים החמורים שיוחסו לנשיא לשעבר, והנה בכתב האישום החדש, חזר בו היועץ המשפטי לממשלה . זו לא הייתה התנהלות מקצועית אליבא דה כל המומחים למשפט, וחמור מכך, גם הנשיא קצב נאלץ להפסיק את כהונתו , מבלי שהוכח דבר.

גם השר ליברמן יכול להעיד על עינוי דין שנמשך למעלה מעשור מבלי שהוגש אפילו כתב אישום. משפטנים, גורמים במשטרה ופוליטיקאים אינם נרתעים מלהטיח בליברמן האשמות כבדות, להדליף לתקשורת אינפורמציה ודיסאינפורמציה באשר לגורלו של שר החוץ, הייתכן שבמשטר דמוקרטי מתוקן יעשה משפט ראווה בהתבסס על שמועות או רסיסי מידע?

אין בשום מדינה דמוקרטית בעולם מצב שבו אדם אחד יכול לקבוע גורלות של נבחרי ציבור. רק בית המשפט רשאי לפסוק אם אדם אשם או לא ולא שום גורם אחר.

התבוננו בצרפת

זו הסיבה שהוגי המשטר הדמוקרטי דרשו את עיקרון הפרדת רשויות. מי שרוצה הוכחה או דוגמה להתנהלות ראויה , יוכל להיזכר בהתנהלותו של ז'אק שיראק, נשיאה לשעבר של צרפת, מדינה שעל פי כל קנה מידה אינה פחות דמוקרטית מישראל.

הנשיא לשעבר אשר סיים את הכהונה שלו כנשיא, מועמד עתה לדין על עבירות שבוצעו, לכאורה, בהיותו ראש עיריית פריס. כל עוד כיהן כנשיא , נהנה שיראק מחסינות כדי לאפשר לו לפעול לפי מיטב הבנתו, זאת לאחר שנבחר על ידי העם. מצב שבו ראש מדינה מסולק מכהונתו על ידי פרקליט המדינה או התובע הכללי, רק משום חשדות בלבד, זו סיטואציה שאינה מתרחשת בשום מדינה בעולם.

למען לא יובנו דברי שלא כהלכה , יובהר שאני רואה ביועץ המשפטי לממשלה ובמערכת המשפט סכר, מחסום, בפני שרירות הלב של הפוליטיקאים בישראל שאינם חוסכים במאמציהם לפגוע ככל האפשר במערכת אכיפת החוק למען יוכלו לפעול ללא מורא ופחד. מכאן ועד למציאות העכשווית, הדרך ארוכה.

מותר להעלות הצעות שונות לשינויים. לא כל אחד שעושה זאת פועל מתוך מניעים זרים. עובדה היא שבנושא סמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה, הויכוח חוצה גבולות פוליטיים. מוזר עד מאוד עד כמה אותם אבירי שלטון החוק ונאמני המשטר הדמוקרטי לא יצאו בתופים ומחולות כדי להגן על המבנה הדמוקרטי של ישראל, בה בעת שאת תפקיד העם לקח על עצמו היועץ המשפטי לממשלה ובג"צ במקרה אולמרט, למשל.

ד"ר צלו רוזנברג הוא היסטוריון ומתמחה בביטחון לאומי