הגזרות הכלכליות שייכנסו לתוקף בשבוע הבא הן הכרחיות, אלא שהן מגיעות מאוחר מדי. התכנית שעליה הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ הייתה צריכה להתבצע כבר בתחילת השנה כשהתברר שיש ירידה בהכנסה ממסים, גידול בהוצאות וגירעון שמאיים על הכלכלה הישראלית. כל זאת, לצד שנת 2013 שצפויה להיות שנה קשה מבחינה כלכלית. אבל ראש הממשלה לא רצה להיות רע וקיווה שיקרה נס. בפועל, המצב רק הלך והחמיר ולכן נכון היה לבצע אותה מזמן.
בנושא המע"מ אפשר היה לעשות את זה אחרת. במשק הישראלי קיים פטור ממע"מ על פירות וירקות שהוא לא ברור לדעתי. האם זה מוצר חשוב יותר מלחם? מחלב? מתרופות? ממחשב לילד? מי קבע? אין בזה שום דבר הגיוני חוץ מהעובדה שקיים לובי חקלאי שהצליח לקבל את הפטור הזה בשנת 1976 כשנכנס המע"מ לישראל ונשאר עד היום.
בשנת 2009 השר שטייניץ אמר שבכוונתו לבטל את הפטור הזה כדי להשתמש בהכנסות ממנו, שעומדות על כשני מיליארד שקלים. אלא שברגע האחרון ראש הממשלה נתניהו נבהל, עקף את שטייניץ וקבע שהוא לא יבוטל.
גם בתחום התיירות אפשר היה למצוא מקור הכנסה נוסף. תיירים שנכנסים לארץ מקבלים פטור ממע"מ ששוויו 600 מיליון שקלים וגם המע"מ באילת שווה 400 מיליון שקלים. אם מבטלים את שלושתם, מקבלים עוד שלושה מיליארד שקלים לתקציב.
בפירות וביקרות יש לובי חזק מאוד של החקלאים, בתיירות יש את הלובי של בעלי המלונות בארץ שטוענים שמהלך כזה יעלה את מחיר השהייה ויפגע בתיירות, ולגבי אילת כנראה חוששים בממשלה מהפגנות. הרבה יותר קשה לעשות מהלכים נקודתיים מאשר מהלך כולל. כנראה שכשהפגיעה היא בכולם, יש יותר סיכוי להחיל את השינוי.