תושבים בנפאל (צילום: אימג'בנק - gettyimages)
תושבים בנפאל|צילום: אימג'בנק - gettyimages

כשסיפרתי שאני נוסעת למספר חודשים לטיול גדול במזרח, זה לא נשמע משונה לאף אחד. רק כשסיפרתי שאני עתידה להתנדב שם בארגון הומניטרי, החלו הגבות להתרומם. אין ספור פעמים נשאלתי למה אני בוחרת להתנדב בנפאל ולא בישראל, ולשאלה הזו ישנן תשובות רבות.

נפאל היא ארץ יפה מאוד וענייה מאוד, ובדיוק בגלל הסיבות האלה ישראלים רבים מטיילים בה ונהנים מעלות המחייה הנמוכה, המאפשרת להם לטייל תקופה ארוכה בעלות כלכלית מגוחכת במונחים של ישראל.

ישראלים רבים שמעוניינים לחסוך בטיול קצת כסף יכולים להתווכח בכוחניות עם סוחרים מקומיים על סכומים של שניים-שלושה שקלים. הסכומים האלה משמעותיים עבור המקומיים, אך עבור הישראלים אין מדובר בהבדל של ממש. במיוחד במסגרת טיול גדול, שלרוב נמשך מספר חודשים ועלותו מסתכמת בכמה אלפי שקלים.

יש לנו אחריות
 
נפאלים רבים עושים את דרכם לישראל ועובדים בענפי הסיעוד והחקלאות בארץ. במקרים רבים הם אינם מקבלים את שכר המינימום החוקי ואת זכויותיהם הסוציאליות או זכויות נוספות. למדינות החזקות במערב יש אחריות כלפי המדינות החלשות יותר.

כיום הישראלים מרוויחים מהעוני בנפאל אפשרויות טיול ונופש, וכוח עבודה זול. הקשר בין ישראל ונפאל למעשה קיים כבר שנים רבות והגיע הזמן לתת למדינה ולהעניק לתושביה, ולא רק לקחת.

תיירים רבים לא מודעים למצוקות החברה הנפאלית: ילדי רחוב, ילדים עובדים, נשים מוכות ומופלות, שכונות עוני ובעיות תברואתיות שונות. הארגון "תבל בצדק" פועל בנפאל מעל לשנתיים, ובפרק הזמן הזה הצליח לחולל שינוי בתחומים שונים.

בקרוב זה הבית

בשבוע הבא אגיע אל קטמנדו עם כל יתר חברי המחזור החמישי ואתחיל בתכנית התנדבות בת ארבעה וחצי חודשים. הייחוד של התכנית הוא בכך שהחודש הראשון כולו מוקדש רק ללימודים עיוניים ומעשיים. לומדים את השפה הנפאלית, לומדים על תרבות, היסטוריה ודת במדינה, עם דגש חברתי-סביבתי.

לאחר חודש של לימודים, כשבידינו ידע רב שיוכל לסייע לנו, כל אחד מ-21 חברי הקבוצה יוכל לתרום יותר ולעזור לאוכלוסייה שיבחר לעבוד איתה בעיר או בכפר.

כרגע אני מטיילת לבד בתאילנד ולאוס, ומהרהרת בדברים הרבים שעתידים להשתנות תוך זמן קצר כל כך. בעוד מספר ימים בלבד אתגורר בבית עם 21 אנשים זרים שילכו ויהפכו לקרובים עם הזמן.

בעוד ארבעה חודשים אדבר שפה שכיום אינני יודעת לזהות מה היא אם אני מאזינה לה. בעוד ארבעה חודשים בלבד, עיר זרה שמעולם לא ביקרתי בה תהיה לי כבית. כולי תקווה שבעוד ארבעה חודשים אצליח לשפר, לשנות, לתקן, לעזור ולסייע ולו לאדם אחד, אי שם בנפאל שעכשיו עוד נראית רחוקה, אך גם זה עתיד להשתנות.