עם מעצרו של גואל רצון ניתן האות למתקפת הדוברים. הפרקליטות, משטרת ישראל ורשויות הרווחה שלחו לשטח דוברים מיומנים, ואלה וניסו להבליט ולהדגיש - כל אחד את חלקו - בתפיסת העבריין. בפרקליטות הדגישו את מעורבותו האישית של פרקליט המדינה משה לדור ואת חקיקת החוק המיוחד שתתאים ככפפה למעשיו של החשוד.
דוברי המשטרה הדגישו שהחקירה התנהלה תחת פיקודו האישי של מפכ"ל המשטרה - לא פחות ולא יותר, והמפכ"ל הזדרז לומר כי "מדובר בפרשייה שלא היה כדוגמתה בישראל". אולי בהזדמנות הזאת, יואיל מי שהיה בזמנו מפקד היחידה המרכזית של תל אביב, לענות מה בדיוק הוא עשה אז במסגתר תפקידו כדי למנוע את פרשת רצון.
כבר שכחנו מרצח משפחת אושרנקו ולאון קלנטרוב בן ה-7?
במשטרה קיימו מסיבת עיתונאים נוספת ומביכה, שבה סיפרו לנו על מבצע מעצר מורכב ורגיש ושוב נשמעו שם אותן קלישאות. הפעם היה זה מפקד היחידה המרכזית של תל אביב, ניצב משנה שלומי מיכאל שאמר שהחוקרים - שכבר ראו חקירות בעבר ונחשפו לחומרים - "נחשפו לדברים המזעזעים ביותר שראו בכירי חוקרינו המנוסים". כאילו שלא היה כאן לפני שבועיים רצח של ילד בן 7 כנראה בידי שני תאומים פדופילים בני 24, כאילו שלא נרצחה כאן לפני חודשיים כל משפחת אושרנקו.
במשרד הרווחה הדגישו שבלעדיהם המבצע הזה לא היה יוצא לדרך. הרי אליהם ורק אליהם הגיע המתלוננת הראשונה שאפשרה את החקירה. אם החשדות יתבררו כנכונים, אם יועמד רצון לדין ויואשם, הרי שניתן לומר שמדובר באמת ביום כיפור של כל המבקשים להתפאר במעצרו.
אם אכן פעלה כאן כת במשך 30 שנה בלב תל אביב, שבה נאנסו נשים, בוצעו עבירות מין קשות בקטינות, עשרות נשים חיו בתנאי עבדות וגידלו בה עשרות ילדים בתנאי עבדות ועבריינות מין - הרי שבאמת צריך להקים וועדה לחקר המחדל הנורא.
איפה היו כל החוקרים אנשי הרווחה וראשי הפרקליטות כשנשים וקטינים נפלו קורבן יום יום למעשיו של גואל? לא מדובר כאן בעבריין שכלא מתחת לאדמה והסתיר את הנשים והילדים כפי שקרה באוסטריה, אלא בכת שאנשיה הסתובבו כאן באין מפריע ברחובות הראשיים .איפה היה המפכ"ל דודי כהן ששימש בעבר בין היתר מפקד היחידה המרכזית של תל אביב?
מה עשתה המשטרה עם חומר החקירה במשך כל השנים?
בין השורות מנסים הרשלנים לומר שמדובר בכת סודית וסגורה ושקשה היה לגייס ראיות אודותיה. מה בדיוק תפקידה של משטרת ישראל? האין זה מתפקידה לגייס ראיות ולחקור מקרים סבוכים וקשים? כשמשטרת ישראל רוצה - אין גבול למשאבים. חוקרים ישראלים כבר נסעו בעבר אל מעבר לים כדי לחקור נשיקה.
עניין הקושי נראה מוזר שבעתיים על רקע דבריו של בעל משרד החקירות אשר ויצמן, שמספר שכבר לפני עשור הגיש למשטרה תיק עב כרס ובו חומר רב. אם לא ראיות של ממש, הרי שוודאי היו בו ראיות גולמיות . אחת מנשותיו של רצון אף הגיעה אל החוקר המיומן וייצמן, ופעלה עבורו מתוך הבית. כאן המקום לשאול מה נעשה עם החומר שהועבר כבר לפני עשור למשטרה? מי בדק אותו? כיצד עשה זאת?
אבל לא פחות חמורה היא התנהלותם של אנשי משרד הרווחה. מסנוורים מהפרסום הם רצו לכל ערוץ טלוויזיה ולכל כלי תקשורת כשהם עוברים על הדיבר הראשון של עובד סוציאלי - החשאיות .לפתע, בשביל הקרדיט, מותר לדבר על תיק רווחה, לספר ולהתראיין על תוכן התלונות ועל ממצאי העובדים. לפתע שכחו שם שמדובר בתיק כואב, שבמהלכו יאלצו עובדי הרווחה לעשות את הקשה מכל - להוציא ילדים מחזקת הוריהם.
טורים נוספים של גיא פלג:
גזר דין סרוב הוא לוליינות משפטית