יום העצמאות הראשון שלי בארץ כבר הגיע ואני מאושרת לחגוג אותו סוף סוף כישראלית. בסך הכול ביליתי כאן עד עכשיו שישה חודשים - אבל זה מרגיש לי כמו הרבה יותר זמן. בתקופה הקצרה הזו חוויתי יותר ממה שהרבה עולים חווים בעשר שנים ואני מרגישה שזו רק ההתחלה ואני מוכנה כמעט לכל דבר. אז הנה סקירה של שנת ההתחלות החדשות שלי בישראל:
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אוקטובר 2012: נָחַתִּי בנתב"ג ונכנסתי לראשונה לישראל כישראלית. לא ממש ידעתי אז מה מצפה לי עם תעודת הזהות החדשה הזו...
28.10.2012, 05:30: אזעקה ראשונה בביתי בבאר שבע. שום דבר לא מכין אותך לצליל הצורם והחודר, במיוחד כשהוא מעיר אותך משינה עמוקה. לא דמיינתי לרגע מה מחכה לי בעוד שבועיים בלבד...
נובמבר 2012: שירת "התקווה" לראשונה כישראלית בטקס הזיכרון ליצחק רבין. צמרמורת התפשטה בכל חלקי גופי והוצפתי רגשות גאווה על ארצי החדשה.
14.112012: בקושי חודש בישראל וכבר אני באמצע המלחמה הראשונה שלי - "עמוד ענן". היו הרבה "ראשונים" במהלך המבצע הזה: להיות תקועה מחוץ לבית בזמן אזעקה, הריח והתחושה של פיצוץ רקטה, הספקות אם ההחלטה לעשות "עלייה" הייתה נכונה, הפקק האינסופי שנגרם בגלל טיל שפגע באמצע הכביש, "השכונה" יחד עם "פליטי דרום" נוספים במהלך הפוגה מהמתיחות בהרצליה, וההנחה הענקית על ארוחת שחיתות - בגלל שבאנו מבאר שבע המותקפת.
דצמבר 2012: לראשונה מישהו לא חשב שאני אמריקנית. הרבה אנשים ניסו לדבר איתי רוסית, אבל זה נשמע לי יותר היגיוני מהבחור במועדון שהיה משוכנע שאני מרוקאית. כשהוא לא האמין לי, דיברתי איתו במבטא אנגלית במבטא דרומי והוא הגיב בעברית: "למה המרוקאית הזו משחקת אותה כאילו היא יודעת אנגלית"?
ינואר 2013: למדתי לראשונה איך נראה מחסום בידוק, כשחלפתי על פניו בטעות לתוך שטחי הגדה המערבית, וכמה מפחיד זה לנסוע בתוך חברון באמצע הלילה מבלי לדעת בדיוק את הדרך חזרה. כשהחזרתי את המכונית השכורה לאחר החוויה המטלטלת, יצא לי לראשונה להגן על עצמי. העובד נזף בי שלא מילאתי מספיק דלק ברכב, ואני, שידעתי היטב שהוא טועה, עניתי לו בטון ישראלי: "לך תמלא בעצמך".
22.1.2013: מישהו "מבריק" חשב שזה היה רעיון טוב אם אני אצביע בפעם הראשונה בבחירות לכנסת הישראלית. שלשלתי בגאווה את הפתק עבור יאיר לפיד אחרי מחקר מעמיק. כמובן שזה לא הזיק שהוא ממש "חתיך"....
פברואר 2013: התחלתי לחוש יותר ביטחון ביכולת שלי לדבר בעברית ועשיתי את ה"פאדיחה" הגדולה הראשונה בגלל אות אחת. במקום לכתוב "אני חושבת שאקבל ציון גבוה" החלפתי את הצ' בז'...
מרס 2013: קניתי אופניים ליום ההולדת והפכתי לנהגת ישראלית טיפוסית כבר באותו יום: כשמכונית "חתכה" אותי הנפתי את הידיים, צעקתי על הנהג וקינחתי בקללה עסיסית "יא מאנייק".
באותו חודש התחלתי לעבוד לראשונה כמוכרת בחנות בגדים ישראלית. אני עדיין לא מבינה למה גברים ישראלים חושבים שזה בסדר למדוד בגדים בתוך החנות. בזמן הקצר הזה ראיתי יותר שיערות בגב ושומן משראיתי עד כה בחיי. רבותיי, יש סיבה שתאי הלבשה קיימים!
אפריל 2013: הפסח הראשון בו עליתי במשקל. בארקנסו אין את שפע המוצרים הכשרים שיש בארץ והשבוע הזה בארץ ממש לא בריא לדיאטה. השנה באופן מילולי אכלתי יום אחד יותר מדי ולא יכולתי להכניס שום דבר לפה במשך 27 שעות. יום אחר פשוט הייתי חייבת לקום מהשולחן לטובה תנומה קצרה...
וכמובן אחרי הפסח - המימונה הראשונה. התרגשתי כל כך מהחגיגה במיוחד לאור מהעובדה שלמדתי לראשונה שיש כזה דבר - וממש לא התאכזבתי. אני והחברים שלי טרפנו מופלטות, שרנו שירים בקולי קולות ותרגלנו איך צריך לעשות "קולולולולו".