לקראת נאום אובמה הערב ונאומי נתניהו בוושינגטון, בואו נדבר רגע במונחים של כלכלה על התהליך המדיני.
ג'יימס קרוויל, יועצו של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון ב-1992, טבע את הביטוי "זה הכלכלה, טיפש" - ואכן, קלינטון ניצח את ג'ורג' בוש האב למרות שהוא ניצח את המלחמה בעירק.
צריך לדבר על התהליך המדיני במונחים הכלכליים של אשראי, מינוף וסיכון. הבעיה של נתניהו היא שאין לו אשראי בוושינגטון. אובמה לא התרשם שהוא רוצה לעשות מהלך אמיתי, גם כשהוא הקפיא את הבנייה - זה לא הספיק.
לפלסטינים היה אשראי רחב. הבעיה היא שהם מינפו אותו לעצירת התהליך המדיני ולהצבת תנאים להקמת מדינה פלסטינית באו"ם. הם גם מינפו אותו להסדר עם חמאס.
נשאלת השאלה מה עוד אפשר לממש ומה לא. הסדר שלום מלא ופיוס בין העמים - אובמה יודע שזה לא אפשרי. מה שאפשר לממש זה הסדר חלקי, אבל הפלסטינים מתנגדים לו.
עכשיו מדובר בשאלה של סיכון. אם הפלסטינים ירגישו חזקים, אז הדבר הזה יוביל להתנגשות בין שני העמים. האם ניתן לחבק את נתניהו במימוש חלקי? את התשובות נקבל גם בנאומים, אבל בעיקר במעשים שיבואו לאחר מכן.