בתוך ים המילים המחפות לפעמים על מדבר של מחשבה כמה הערות על מה שמכונה אצלנו "עמוד ענן", וחמאס מכנה מבצע "לבנה משמיים".
יש סיכוי ממשי - לא ודאי - שבסיום הלחימה תתבסס תקופה ממושכת למדי של הפוגה. לא רק בגין עוצמת המהלומות של חיל האוויר, אלא גם בשל לחץ מצרי כבד על חמאס שלא לייצר תבערה.
אין צורך בשום מתווה או שום הסכם בין ישראל חמאס. דרושה רק הבנה על הפסקת אש בשעה מוסכמת ותו לא. ישראל תמשיך להקפיד על רצועת ביטחון מעבר לגדר הגבול. חמאס יצטרף לקבל זאת כעובדה.
גם אם חמאס ידבק בהפוגה, יש סימן שאלה לגבי יכולתו או מוכנותו לאכוף משמעת על הארגונים "הסוררים" ובראשם הג'יהאד האיסלאמי.
ההסכם העיקרי שנדרש כעת הוא בין ישראל למצרים, בערבות אמריקנית. הבנות על פעולה מצרית נמרצת, שלא כבעבר, לטפל בתשתיות הטרור בסיני ולעצור את הברחות הנשק לעזה. אפשר לבצע חסימה כפולה - לאורך תעלת סואץ ועל 14 הקילומטרים של ציר פילדלפי ולהביא להפחתה דרמטית בזליגת הטילים לרצועה.
לישראל צריך להיות אינטרס בהפיכת מעבר רפיח לצינור החיים של הרצועה לרבות כפרוזדור סחר. מהלך כזה ישבית את רוב המנהרות ויחסוך מישראל אחריות לאספקת מצרכים ודלק לעזה דרך ששת המעברים הקיימים.
חמאס חש גאווה על יכולת שיגור הטילים שלו, אבל נמצא במצוקה מפני שאיבד כבר כמחצית מכושר הטילים שלו וספג אבדות כבדות ונזקים רציניים למערך הצבאי שלו ולמתקני הממשלה.
פעולה קרקעית תידרש יותר זמן מכפי שנותר לנו להתמיד בלחימה. פשיטות קרקעיות קצרות הן אפשרות, אבל אינן משקפות תפנית דרמטית.
הביקורת על חמאס גוברת בעולם הערבי. עיתונאים בכווית, ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית מרשים לצעמם לצאת נגד שיטת ירי הטילים לנגד ההסלמה שחולל חמאס.
ישראל חייבת לשקול, מיד בתום הבחירות, מהלך של ממש לקראת אבו מאזן בדמות הסדר ביניים נדיב בגדה המערבית, בחסות הנשיא אובמה. אפשר לעשות זאת.
נא לא לחפש "ניצחון" - רק הישגים, וקודם כל - שקט מתמשך.