מכל התביעות שהשמיעה מפלגה במשא ומתן קואליציוני, המופרכת מכולן היא כנראה דרישתה של מפלגת העבודה מציפי לבני להבטיח לה (עם ערובות!) שהממשלה תמלא את ימיה ולא תפורק קודם לכן. עוד לא חדלו להדהד דבריו של שר הביטחון על חוסר כשירותה של לבני לשמש בתפקיד ראש הממשלה, "לא בשלוש בבוקר ולא בשלוש אחר הצהריים", וכבר הוא רוצה להעניק לה 730 לילות ליד הטלפון האדום. ברק משוכנע שלבני לא יודעת לנהוג, ולכן דורש שתתחייב להסיע אותו עד אילת.
כבוגר הפקולטה למתמטיקה, אהוד ברק יודע בוודאי שמשוואות עם אינספור משתנים אינן ניתנות לפתרון. איך בדיוק אמורה לבני, או ברק, או כל פוליטיקאי אחר, להתחייב לשנתיים של יציבות? במשך השנתיים הראשונות לקיומה של ממשלת אולמרט ההתכנסות נקברה, נחטף חייל, ועוד שניים, ופרצה מלחמה ונפתחו שש חקירות, שר אחד הורשע ועוד אחד הואשם - כל אחד מהאירועים האלה מהווה עילה נכבדת לעזיבת ממשלה. מי ערב שהשנתיים הקרובות יהיו רגועות יותר? ואפרופו ערבים, אילו בטחונות בעצם דורשת מפלגת העבודה? לקחת כפיקדון את נפתלי שפיצר?
האמת היא, שלאף פוליטיקאי רציני אין יכולת לספק התחייבות כזו. האחרון שתבע התחייבות דומה היה יצחק מודעי (שדרש ערבות של 10 מיליון דולר משמיר). שמיר עצמו, ראש הממשלה הנערץ על ברק, דווקא היה מוכן לתת התחייבויות כאלה בשפע, למעט התחייבויות שצריך לקיים. "אתה יכול לקחת את ההסכם שחתמתי איתך ולתלות אותו על הקיר", הוא הסביר פעם לאחד משריו שדרש מימוש הבטחה. ספק אם מישהו בקדימה יסכים לבזבז על התחייבות כזו אפילו דף נייר. אפרופו קיום הבטחות: מר ברק, כזכור, לא הבטיח אפילו לעצמו יציבות של שנתיים. הוא עף מראשות הממשלה אחרי שנה, שבעה חודשים ואחד-עשר יום.
את כל הנתונים האלה גם ברק מכיר היטב. אין לו שום אשליות שתביעתו תיענה, אבל הבעיה המרכזית היא שאין לו גם אסטרטגיה. לו הייתה כזו, לא היה מתמנה לשר ביטחון בממשלת אולמרט אלא הולך לבחירות עם 25 המנדטים שניבאו לו אז הסקרים; לא היה נשאר בממשלה אחרי דו"ח וינוגרד השני אלא מחייב את לבני לערוק אליו; ובעיקר - במקום לתת לקדימה במתנה הליך החלפה מסודר, היה מפזר את הכנסת בקיץ והולך לבחירות בזק שבמהלכן קדימה הייתה מתרסקת בקרבות ירושה.
אבל לברק אין אסטרטגיה. לכן הוא מסתפק בתמרונים טקטיים מרהיבים. פגישות ליליות עם נתניהו ודיבורים רכים ללבני, דרישות קואליציוניות מחד ואיומים אופוזיציוניים מאידך. נכונות להפוך לאזרח פשוט ודרישה מגוחכת להפוך לראש ממשלה, ולעזאזל חוק היסוד (אפילו פרס, תופר חוקים מדופלם, נדהם אמש מהחוצפה). אם יצטרף ברק לממשלת לבני, איזה תירוץ בדיוק ימצא לעזוב? אולי בשביל זה צריך שנתיים.