מנכ"ל תנובה אריק שור, שיישאר בתפקידו גם תחת הבעלות הסינית, אמר הבוקר (ה') לאחר השלמת העסקה שמכירת החברה היא מחמאה למשק הישראלי. על פניו, הוא צודק: המעצמה הכלכלית השנייה בגודלה בעולם מחליטה להשקיע מיליארדים בישראל הקטנה , וזה יאפשר להגדיל את כושר הייצור שלה ואת הייצוא של מוצרי המזון מהארץ.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אם כך, למה בכל זאת כואבת הבטן כששומעים על עסקת הענק הזאת? קודם כל כי יש לנו רגש עמוק לתנובה. אין עוד חברה ישראלית עסקית שמעוררת הזדהות רגשית חזקה כל כך עם המותג שלה. האוטו שלנו גדול וירוק והוא מביא לתנובה ביצים וחלב. כך שרנו כולנו בילדות בזמן שהמקרר במטבח היה עמוס בקוטג' עם הציור של הבית , גבינה לבנה ושאר מעדנים. זו הסיבה שעליית המחיר של הקוטג` הכאיבה לנו כל כך והייתה יריית הפתיחה למחאה החברתית הכי משמעותית שנראתה כאן.
אבל זה לא רק רגש. "ברייט פוד" היא לא עוד חברה עסקית שקונה חברה אחרת, הרי כבר היום שולטת בתנובה אייפקס, שהיא קרן בינלאומית זרה. ברייט פוד היא חברת ענק בבעלות ממשלת סין וזה כבר סיפור אחר לגמרי.
ההתנהלות של תנובה מעכשיו לא תושפע רק משיקולים עסקיים אלא גם מיחסים מדיניים בין ישראל לסין. מה יקרה, למשל, אם הממשלה תרצה להכניס לפיקוח מוצרים נוספים של החברה? לפני כשלושה חודשים היא עשתה זאת עם השמנת מתוקה והגבינה לבנה. האם תישמר עכשיו אותה יד חופשית או שיתלווה חשש ממשבר ביחסים עם הסינים?
ברייט פוד הבטיחה שהנהלת החברה תישאר ישראלית . עד מתי ? לאף אחד לא ברור. ומה יקרה אם בעלת השליטה החדשה תחליט שהיא לא רוצה לייצר יותר את מוצרי הבסיס שבפיקוח כי הם לא רווחיים מספיק? אלה רק חלק מהשאלות שעולות וזה עוד לפני שנגענו בעובדה שמדובר בחברת המזון הגדולה בארץ והיא נכס אסטרטגי שעכשיו עובר לבעלות ממשלתית זרה.
בינתיים, אנחנו נישאר עם השאלות הפתוחות שמולן כל מה שנשאר לעשות הוא רק להפגין נחישות צרכנית. את אייפקס הביקורת הציבורית לא מעניינת. הם השיגו רווח מדהים של ארבעה מיליארד שקלים בחמש שנים, ומבחינתם במדינה הלבנטינית הקטנה שמכרה אז את תנובה בזול יכולים להמשיך ולצעוק. שיהיה בתיאבון!