שר החוץ אביגדור ליברמן (צילום: רויטרס, AP)
סינדל את עצמו. ליברמן|צילום: רויטרס, AP

גם בפרשת ליברמן, כמו בכל הפרשות הפליליות בהם מעורבים אישי ציבור בשנים האחרונות, יש לשוב ולהזכיר קודם כל את עקרון חזקת החפות. עוד טרם החלטתו של היועץ, שצפוי על פי הפרסומים להחליט לסגור את התיק המרכזי נגד ליברמן אך להעמיד אותו לדין באישום החמור פחות של הפרת אמונים בפרשת השגריר מבלארוס, יש לציין כי לא ליברמן הוא שיידרש להוכיח את חפותו, אלא הפרקליטות היא שתצטרך להוכיח את אשמתו.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

אם היועץ המשפטי יודיע לציבור כי החליט לסגור את התיק העיקרי, אך להגיש כתב אישום בתיק המינורי יותר, והפרשה אכן תגיע לפתחו של בית המשפט, התביעה היא זו שתצטרך להוכיח את הדברים בהיבט החוקי והמשפטי. זהו עיקרון מרכזי שאין לשכוח אותו.

ליברמן לא מחוייב על פי חוק להתפטר מתפקידו. אישום הפרת האמונים נקבע על ידי בית המשפט העליון ככזה שיש לו תוקף חוקי משמעותי, והוא מקיף מגוון רחב של עבירות, אך חומרת העבירה נקבעת על פי מידת הפגיעה של האישיות הציבורית, בציבור עצמו. במקרה שלפנינו, לפחות על פי הפרסומים, נראה שעבירתו של ליברמן הסתכמה בעיקר באי קיום חובת דיווח, שמהווה עבירה אתית יותר ממהותית שאכן פגעה בציבור כולו.

יתרה מכך, לא מדובר בעבירה שמחייבת הטלת קלון. המקרה הזה, ככל מקרה, יונח לפני בית המשפט שיידרש לתת את החלטתו, אך יש סיכוי סביר שהתיק הנ"ל, גם אם יורשע בו ליברמן בסופו של דבר, לא יגרור הטלת קלון. האפשרות הזו מחזקת עוד יותר את התחושה שליברמן יוכל לכהן כשר וכחבר כנסת גם בעודו מנהל משפט כזה.

ההחלטה העקרונית מונחת גם לפתחו של היועץ המשפטי לממשלה. במקרים קודמים, אך בעבירות חמורות בהרבה, המליצו היועצים המשפטיים לראש הממשלה לפעול לפיטורם של שרים, או לאי מינויים של נבחרי ציבור אחרים שהתנהלותם לא הייתה ראויה. עם זאת, כאמור, לא בטוח שפרשת השגריר מבלארוס בה עשוי ליברמן להיות מואשם, אכן תבשיל לכדי המלצה כזו.

תזכורת מ-2009: ליברמן מכריז שיתפטר

אבל הסיפור המרכזי בתיק הזה הוא ליברמן עצמו. הוא התחייב עוד בשנת 2009 כי אם יחליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדו כתב אישום הוא יישא באחריות וייגזור התפטרות על עצמו. המילים שלו לא הותירו הרבה מקום לפרשנות, ונשמעו חד משמעיות לחלוטין. ליברמן יכול לטעון מנגד כי התכוון רק לכתב אישום בפרשת חברות הקש, התיק המרכזי שנפתח נגדו עוד בשנת 1999. זו התפתלות אפשרית, אך עדיין התפתלות.

אפשרות נוספת היא ששר החוץ ייבחר לעזוב את תפקידו לפי שעה, אך ישוב ויקבל מינוי לאחר הבחירות ב-22 בינואר. סביר להניח שאם אכן ייפתח משפט נגד ליברמן, לא יסתיים לפני הבחירות, ואם הוא מחליט שהוא מתפטר, זה עשוי להצטייר כתרגיל בעייתי במיוחד. המשפט צריך להסתיים, על פי התוצאות, יוחלט אם יש קלון או אין קלון, ועל פי ההחלטה הזו ייגזר גם דינו הציבורי.

אם ליברמן ייבחר להיות נאמן לדבריו ויתפטר מרצון - הוא ייאלץ לגרור את ההתנזרות גם לאחר הבחירות.

אין תמונה
עו"ד יהושע רזניק

לגבי מידת החוקיות של ריצה לכנסת במצב כזה - עמידה בראשות מפלגה היא עניין הציבור. היא אינה קשורה לחוות דעת משפטית ואין אפשרות למנוע זאת ממנו בכל מקרה. על הציבור יהיה לשפוט. יש להוסיף ולציין כי מדובר באדם זכאי, עד אשר הוכח אחרת. אנחנו עדיין חיים במשטר בו כתב אישום לא חורץ גורלות. יש פה נטל על התביעה להוכיח את האישום.

אני מניח שליברמן יוכל לשמוע אם יימחק לו את התיק העיקרי בעניין חברות הקש, אבל יש לציין גם שזו אינה עבירה של מה בכך. עוד בפסק הדין של שמעון שבס נקבע שהיא לא עבירה של מה בכך. היא פחותה בהרבה מעבירת השוחד, או מעבירות קשות יותר, אבל גם לה יש תוקף חוקי משמעותי.

עו"ד יהושע רזניק הוא סנגור המתמחה בעבירות צאוורון לבן ובמשפט המנהלי. הוא הועסק במשך 24 שנים בפרקליטות המדינה, ושימש בין היתר כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, אז עסק בתיקו של אריה דרעי