במצוות אלוהים שולח משה בפרשת השבוע (שלח) נציגים כדי לתור את הארץ. לא מדובר בסתם משימת ריגול- זהו מבחן מנהיגות. המרגלים חוזרים ממשימתם מפוחדים. הם אמנם מעידים כי הארץ "זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ", אבל הם מורדים וממרידים- "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ. וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא".
העם פורץ בבכי ושוב רוצה לחזור מצרימה.
למרות כל הניסים הגלויים שעשה אלוהים לבני ישראל, האמון באלוהים ובהנהגה קורס ברגע. העונש על המרד ועל חוסר האמון בה' קשה : על כל יום שבו תרו המרגלים את הארץ, ילך העם שנה במדבר ובמשך ארבעים השנים ימותו כל הבגירים שבהם.
למרות האמור לעיל, היו שני אנשים אמיצים, שני מנהיגי אמת, שעמדו מול המרגלים האחרים ומול העם הזועם והעזו להגיד מילים אמיצות: "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד. אִם חָפֵץ בָּנוּ יהוה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. אַךְ בַּיהוה אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוה אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם". תגובתו המטופשת והרגשית של העם הייתה "וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים".
יהושע וכלב הם אנשים צנועים וישרי דרך. לפני שהם מדברים הם עושים. הם לקחו על עצמם את המשימה ההרפתקנית והמסוכנת של הריגול, קורעים את בגדיהם לפני שהם נואמים, מדברים מליבם ומעזים לעמוד מול ההמון תוך סיכון חייהם. כמו שחף אשר מגביה עוף ורואה שהמנהיגות הנוכחית מנווטת את העם אל עבר אסון, כך יהושע וכלב. אך ללא הועיל.
מודל להנהגה
משל השחף היה סיפור אלגורי שכתב ב-1973 אריה לובה אליאב. לובה ראה, רגע לפני מלחמת יום כיפור, שההנהגה מובילה את המדינה לאסון, אך כמו ליהושע וכלב איש לא הקשיב לו וסירבו לפרסם את סיפורו.
כמו יהושע וכלב, כך גם לובה הוא מודל להנהגה שאנו כה זקוקים לה. איש העשייה הזה היה מראשי ההעפלה, ממקימי חבל לכיש, ערד וניצנה, חבר כנסת וסגן שר, מזכ"ל מפלגת העבודה שסומן כמי שיחליף את גולדה אבל אז באומץ רב יצא נגד הנהגתה שסירבה להכיר בעם הפלשתינאי וזכויותיו ושילם על כך מחירים כבדים. לאורך כל חייו נשאר לובה צנוע, הטיף לחיי פשטות בהנהגה ובציבור, נשאר נאמן לדרכו ועקרונותיו ולא חדל לעשות למען כולנו.
בימים אלו מלאו שנתיים למותו של חתן פרס ישראל לובה אליאב, והיום (שישי) מתקיים כנס לזכרו בהשתתפות הרמטכ"ל ואישים נוספים. בדור שמלא מנהיגים "מדומים", אנשים שהפשטות והיושרה רחוקים מהם, אנשי סיגרים ודירות יוקרה מפוארות, אנשי שקר שאומרים לציבור דבר ומאחורי גבו חותמים דיל פוליטי הפוך - אני נמלא געגוע עז לדמותו של איש האמת והשלום לובה אליאב שזכיתי שהמכינה שאני עומד בראשה תיקרא על שמו. אני תקווה שלאור דמותו נמצא בנו את הכוחות לגדל מנהיגים כמו יהושע בן נון וכלב בן יפונה. וכמו לובה, יהי זכרו ברוך.
ליאור טל הוא ראש מכינה בינה ע"ש לובה אליאב