ישראלים רבים מתקשים לעכל את הנשיא האמריקני הבא, ברק אובמה. לא מפליא שקשה לנו, הרי מדובר באחת המדינות הבודדות בעולם, שבהן מעריכים את הנשיא היוצא ג'ורג' בוש (כנראה שהמדינה האחרת היחידה היא טקסס).
שימו לב לטוקבקים באינטרנט, הנגועים בגזענות ופרנויה. לכן קשה לנו לתפוס את מידת הצורך בשינוי שחשו עשרות מיליוני אמריקנים, ואגב גם מיליארדי תושבי העולם.
מי ששותף לחשש של הישראלים, רק בלי ההתלהמות והגזענות, הוא המגזר העסקי האמריקני, שבאופן מסורתי מצביע עם הרפובליקנים (מפלגת ה"פחות מיסים", לכאורה). לפי ההצהרות שלו במהלך מערכת הבחירות - שכמו בישראל כך גם בארה"ב - כל קשר ביניהן למציאות הוא מקרי בלבד - אובמה מציע להגדיל את נטל המיסים על השכבות העשירות, לבצע רפורמות ברגולציה של השווקים הפיננסיים, להרחיב את הביטוח הרפואי בארצות הברית וגם לשקול מחדש את הסכמי הסחר החופשי של ארצות הברית. יש לו בקנה גם תוכנית בכ-175 מיליארד דולר שתכלול השקעה בתשתיות, עידוד תעסוקה באמצעות הטבות מס ועוד.
תוסיפו לזה גם את הקשרים הטובים של המפלגה הדמוקרטית לאיגודי עובדים, ואת התמיכה שלו באנרגיות "ירוקות", למשל, אתם יכולים להיות בטוחים שהמגזר העסקי לא ממש מאוהב באובמה. וזאת, להבדיל מהעם האמריקני, ובאחוזים אפילו יותר מרשימים - תושבי העולם.
ואת כל זה צריך אובמה ליישב עם אחריות תקציבית, כשהתחזית ל-2009 הוא לגירעון פדראלי של טריליון דולר.
אז איפה זה מעמיד את הכלכלה האמריקנית, והעולמית? בינתיים בשום מקום. הכול יישאר כפי שהיה, ולפי התחזיות, צפויה לנו עוד תקופה קשה הן בשוק ההון והן בכלכלה. ייקח זמן עד שהתוכניות השונות יתחילו להשפיע.
בוושינגטון מדברים על זה שכבר בתקופה הקרובה אובמה יהיה מעורב בהחלטות הכלכליות שיתקבלו. בעוד כשבועיים יארח הנשיא בוש ועידה של מנהיגי העולם. וזה בדיוק יהיה תפקידו - מארח, דיילת. האם נראה את אובמה מסתובב במסדרונות הוועידה? גם אם לא, סביר שנראה עלייה לרגל למעונו של הנשיא הבא. ושם יהיה האתגר הראשון שלו כנשיא - לבסס את מעמדו כמנהיג העולם המערבי.
אובמה הגיע כמעט משום מקום ועדיין קיימת עננת אי ודאות סביבו, בעיקר בנוגע לחוסר ניסיונו. אבל דבר אחד הוכח במסע הבחירות - יש לו כריזמה.
ובשוק של מוכרים בלבד, הכריזמה שהוא מציע היא סחורה שיהיו לה הרבה קונים. אחרי העליבות של ממשל בוש, הגיע הזמן לקצת מנהיגות אמיתית. התקווה כבר נמצאת בלבבות מיליוני אמריקנים, עכשיו צריך לחזק אותה בביטחון שמשהו אכן נעשה, וקצת אופטימיות שהמדינה נמצאת בדרך הנכונה. לאחרונה נחשפנו ביתר שאת לקשר ההדוק בין כלכלה לפסיכולוגיה, והרוח החדשה שאובמה מביא יכולה להיות כדור ההרגעה שארצות הברית זקוקה לו. והעולם.