מיוחד בחדשות 2 באינטרנט: לרגל מלאת 1000 ימים לחטיפתו של גלעד שליט, שניים מהורי חטופי העבר - שגורל בניהם לא שפר עליהם - כותבים כיצד הם מרגישים בימים אלה.
מיקי גולדווסר, אמו של החייל החטוף אהוד גולדווסר ז"ל, לא מבינה מדוע גם אחרי אלף ימים לא השכילה הממשלה להתנהל מול חמאס ולהשיב את גלעד שליט הביתה. הנה דברים שכתבה בטור מיוחד לחדשות 2 באינטרנט:
אלף ימים נדרשו למנהיגים שלנו כדי לעמוד מול העם ולהודיע על כישלונם. כדי להציב קווים אדומים, כלשונם. מדוע לא הציבו את הקווים האדומים כבר ב-1 ביולי 2006? זהו התאריך שבו הודיע חמאס את מי הוא רוצה תמורת גלעד. אלף ימים של כישלון ועוד כישלון ועוד. אלף ימים של התנהגות שגויה אל מול חמאס. אלף ימים בהם לא השכילה ממשלת ישראל להתנהל מול ארגון המונה כ-15 אלף טרוריסטים. אלף ימים של מס שפתיים למשפחה כדי לכסות על מחדל אי העשייה.
מדוע לא נוצר לחץ על חמאס מיום החטיפה? מדוע לא נחטפו ראשי חמאס (אז הם עדיין לא הסתתרו בבונקרים והמודיעין שלנו פעל). נתפסו רק כמה שרים שאינם נחשבים. מדוע מצרים הייתה זו שניהלה את המשא ומתן עם חמאס כאשר היא עצמה איננה ביחסים איתם? מדוע התעקשה ישראל לכלול את פתיחת המעבר ברפיח עם עסקת שליט ביודעה שמצרים מתנגדת נמרצות לפתיחת המעבר?
מדוע לא הכבידה ישראל את ידה על עזה? מדוע המשיכה ישראל להזרים מיליוני דולרים לעזה? מדוע לא מנעה ישראל את ביקורי משפחות האסירים והורידה את תנאי ישיבתם בכלא? מדוע ישראל לא דיברה ישירות עם חמאס בהקשר של המשא ומתן? ישראל עשתה זאת בעבר ודיבור ישיר אינו הכרה בארגון טרור.
ואם ישראל לא מדברת עם טרוריסטים, מדוע מבקרים, גם שרים ובכירים אחרים, את האסירים בבית כלאם? מדוע לא משכה ישראל עוד קצת זמן במבצע עופרת יצוקה?
זו כבר חוצפה
על כל ה"מדוע" האלה יש תשובות. חלקן, כי עדיין לא יודעים אצלנו לקרוא את המפה המזרח-תיכונית. חלקן בגלל התנגחויות בין-אישיות שמקורן יהירות. חלקן התנהלות פוליטית מתחשבנת. גלעד משלם את המחיר.
עכשיו מאשימים את המשפחה ואת התקשורת בהכשלת המשא ומתן. זו כבר חוצפה. במשך שלוש שנים יושבים כל מיני פרשנים ומאכילים בכפית זהב את החמאס. זה מותר. הם הרי היו אלופים בצבא, מומחים למזרח, מומחים לחמאס, שרים ויועצים.
אבל המשפחה צריכה לשבת בשקט. השרים בעצמם יוצאים בהצהרות תמיכה נלהבות, אבל לעם אסור להביע את תמיכתו. איך תמיכה של אנשים ברחוב יוצרת לחץ על מי שממילא הביע את תמיכתו?
מהפכות בוצעו ע"י גולים
מתנגדי המשא ומתן ושחרור אסירים טוענים שאלה יחזרו לרצוח. מי רצח רק בשבוע שעבר את שני השוטרים הישראלים ז"ל? אולי אחד או יותר מאלה שאולמרט שיחרר כמחווה לאבו-מאזן? מי היו הרוצחים בשלוש שנים האחרונות בישיבה בירושלים, על ידי הטרקטורים, במחנה צבאי?
ויש משהו שממש אינני מבינה. לא כל כך הייתה בעיה לשחרר אסירים עם דם על הידיים. בזה התגמשה הממשלה. אבל הקו האדום שלה היה שחמאס לא היה מוכן לגירוש האסירים אל מחוץ לשטחים. שרים יקרים! אנחנו בעידן האינטרנט, הטלפונים הניידים ואמצעי תקשורת שמקרבים ק"מ למימדי ס"מ. הרי מהכלא הם מתקשרים עם החוץ ומעבירים מידע והוראות. לידיעתכם - רוב המהפכות שנעשו היו על ידי גולים.
ותשובה אחרונה למר אולמרט. אמרת שראשי מדינות שואלים אותך מדוע אנחנו נאבקים על כל חייל. אם היית נוהג כמו האמריקאים או האנגלים, שאינם מהססים לפרק כפר שלם בלי להותיר אבן על אבן, גם אנחנו לא היינו צריכים להיאבק על חייל. זו הרתעה. אז שהם לא יצטדקו. וחוץ מזה - הצבא שלנו הוא לא צבא שכיר. הצבא שלנו הוא צבא העם היוצא בפקודת המדינה מתוך ידיעה שהמדינה אחראית על חייו. ולכל מי שחושב שהנה, הוכחנו שיש לנו קווים אדומים - שיידע שהפסדנו הרבה יותר.
מיקי גולדווסר היא אמו של החייל אהוד גולדווסר ז"ל שנחטף על ידי חיזבאללה בשנת 2006
חיים אברהם, שבנו בנימין ז"ל נחטף על ידי חיזבאללה, הבין כבר ביום חטיפתו של גלעד שליט כי תגובתו הראשונה של אולמרט לחטיפה גזרה על גלעד שבי ארוך. הנה דברים שכתב כאבא לחייל חטוף, מתוך ניסיונו המר :
דבריו של ראש הממשלה אהוד אולמרט מיד לאחר חטיפתו של גלעד שליט כי "לא אנהל מו"מ עם החוטפים של גלעד שליט" קוממו אותי. בלבי פנימה ידעתי כי בסופו של דבר הוא יאלץ לנהל מו"מ עקיף, או בצורה כל שהיא, על מנת להחזיר את החייל הביתה. האמירה שלו הייתה לא רצינית בלשון המעטה. אולמרט לא חשב עד הסוף כאשר הצהיר אותה.
באותם רגעים הבנתי מתוך הניסיון המר שהיה לנו, כאשר בני בנימין ז"ל היה בשבי, כי כאן מנסה ראש הממשלה לקבוע מדיניות על גבו של חייל חטוף. ודבר חשוב נוסף הבנתי: נחרץ גורלו של גלעד שליט להיות זמן רב בשבי.
בני, עדי ועומר ז"ל היו בשבי חיזבאללה 1,210 ימים. אויבנו ניצלו את המידע על גורלם כדי לסחוט ממדינת ישראל ויתורים, ובסופו של דבר לא סיפקו שום מידע על מה עלה בגורל הבנים עד לרגע שהם הוחזרו ארצה לא בחיים.
גם לאחר חטיפתם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב ז"ל השתמשו אויבנו באותה טקטיקה של אי מתן מידע על גורלם, על מנת להכאיב למשפחות ולהתעלל ברגשותיהם, וזאת עד לרגע שמסרו את הארונות לידי צה"ל.
שאלות ללא תשובות
התנהגותם זו של אויבנו וההתעללות במשפחות צריכה להיפסק וזאת על ידי קביעת מדיניות קשיחה, וזאת רק לאחר החזרתו של גלעד מהשבי. הדאגה לגורלו של גלעד אינה מרפה ממני וממשפחתי, ביודעי את המחיר שמשלם גלעד ובני משפחתו.
השאלות שמנקרות במוחי על המקום שבו הוא מוחזק, האם טיפלו בפצעיו ואם הם הגלידו, האם הוא רואה אור יום, האם הוא עובר עינויים, ואיזה, האם הוא זוכה לביקורים כלשהם, האם מסופק לו מזון, האם הוא יודע מה עלה בגורלם של חבריו, האם קר לו בלילות ובאיזה מרתף אפל הוא מוחזק? אני חושב על הדאגה הרבה שהוא דואג למשפחתו, שלא יודעת מה עלה בגורלו.
שאלות רבות נוספות שאין עליהן תשובה מטרידות את מנוחתנו. כל זה הופך את חייו וחיי משפחתו ועם ישראל לסיוט אחד גדול. אני מתפלל לשלומו של גלעד, לבריאותם של בני משפחתו ומקווה שתהיה תבונה למנהיגנו לסיים את הפרשה לאלתר, ולהחזיר את גלעד לביתו, לבני משפחתו.
חיים אברהם הוא אביו של סמ"ר בנימין (בני) אברהם ז"ל שנחטף על ידי חיזבאללה ללבנון בשנת 2000