ברגעים אלו, עדיין מנסים, אם זו משטרת ישראל במישור המודיעיני ואם זו ראש עיריית נתניה בפניה פסיכולוגית מקורית למדי, לשכנע את החשוד בגרימת מותן של שלוש הולכות רגל תמימות והפקרתן לדמם למוות - להסגיר את עצמו לידי הרשויות.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מבלי להתייחס לכל שלל ההיבטים החמורים של הפרשה - החל מחוסר הביטחון של אנשים תמימים לחצות כביש בבטחה, המשך ב"תרבות" הנהיגה בישראל וכלה בכתובת שהייתה כבר מזמן על הקיר במקרה הזה, דומה שאין בטרגדיה הזו דבר מרתיח יותר מנורמת הבריחה משדה הפשע והירידה למחתרת, או הטיסה לפריז במהירות הבזק, שהשתרשה כאן.
ואולי זו בכלל נגזרת, חריפה ועמוקה יותר, של נורמת "לעשות לביתי" שהחליפה כאן כבר מזמן עקרונות וערכים המבוססים על ערבות הדדית.
דרך ארוכה עברנו מאז שציפורה אחות משה פינתה את כל הלו"ז שלה, ונשארה בסבך עצי הגומא כדי לבדוק מה מצבו של העולל הקטן השט בתיבה.
כברת דרך לא קטנה חלפה גם מאז שהתורה ציוותה עלינו לעצור את כל עיסוקינו, החשובים עד מאוד כמובן, ולעזור למי שמתקשה לסחוב בעלייה, אפילו אם הוא ממש לא נמנה על רשימת החברים שלנו. או במילים של המקורות - "כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב לו, עזוב תעזוב עימו" (כ"ג, ה'). היום את הטלפון הראשון עושים לעורך דין, ואת השני לחברים כדי לצקת אליבי.
לתקן את המעוות ולהתמודד איתו
כולנו מבינים את המשמעות של הדקות הראשונות שלאחר תאונה כה קשה. ההבדל שבמהירות הזעקת צוותי ההצלה יכולה להכריע את גורל חייהן של הנפצעות. זה אולי מעט פרדוקסלי, אבל הראשון שיכול לעזור לנפגעים, הוא הפוגע בכבודו ובעצמו. לא צריך חוק כדי לחייב נהג פוגע להגיש סיוע למי שזקוק לו בכביש. זה אמור להיות חלק מובנה מה-DNA שלנו.
אבל גם אם נגיד שנכנסת לסוג של "בלק אאוט" ברגעים שלאחר התאונה, ובאינסטינקט ראשוני ברחת מזירת הפשע - תהיה כנה מספיק להתמודד עם ההשלכות של מעשייך.
היום הוא ראש חודש אלול. חודש הרחמים והסליחות. אחד מראשי התיבות הרמוזים במילה אלול, טמון בפסוק מספר שמות: "ואשר לא צדה והאלוקים אנה לידו" - האר"י, אחד מגדולי הקבלה, למד מפסוק זה רמז שגם על השגגות צריך לעשות תשובה בחודש הזה - שהרי גם אם לא התכוונת לעשות רע, אך היית שם כשזה קרה- עליך לתקן את המעוות ולהתמודד איתו.
ואכן, חשבון נפש הוא אחד מאבני היסוד של היהדות, ולא רק בימים שבין ר"ה ליום הכיפורים. הצורך להסתכל על הרזומה של כל מעשייך, ולדעת לזהות את הצריך תיקון, הוא יום יומי. לצערי, בציבוריות הישראלית, כמעט ואין מושג כזה חשבון נפש. חרטה על העבר. זה מחלחל גם לכביש, ובהחלט הגיע הזמן לשנות זאת. זה המינימום שאפשר לעשות עבור הנפגעים.