אחרי ההתכתשות הפוליטית בין הליכוד לבין נפתלי בנט והבית היהודי, בנט מנסה להסביר שבכלל לא הבינו אותו כמו שצריך. כל המאבק על הצעת החוק למניעת שחרור אסירים ומחבלים במשא ומתן עתידי לא קשור למשא ומתן הנוכחי לטענתו. בעניין הזה מסביר בנט שהוא דווקא שר נאמן. "אין מה לעשות", הוא אמר אחרי שהתקיפו אותו באופן גס, "אם מקבלים החלטות ואנחנו נגד אנחנו עדיין נושאים באחריות משותפת".
הצטרפו לדף הפייסבוק של אודי סגל
זה לא מה שהבינו השרים, לא לפני ולא תוך כדי ההצבעה, במיוחד כשהשר אורי אריאל ממפלגתו של בנט הציע לסחור בחוק הזה ואמר כי הוא מוכן למשוך את החוק בתמורה לכך שנתניהו יאפשר דיון חוזר בשחרור האסירים הנוכחי שקשור למשא ומתן.
בכל מקרה בנט כבר מכוון לשלב הבא: מדיניות כוללת של ישראל לגבי שחרור מחבלים בעתיד. הצעד הראשון שלו הוא לדרוש מנתניהו להעלות לקבינט את המלצות ועדת שמגר, שהמליצה להגביל מאוד את מספר האסירים שישראל משחררת, אם בכלל, במסגרת החלפת חיילים עתידית. מדובר בהמלצות ישנות מאוד שמונחות מתקופת אהוד ברק שנתניהו (כרגיל) נמנע מלעסוק בהן.
בנט חושב כי "קודם כל נדון בזה בקבינט נקבל החלטות ובשלב הבא נחזור לחוק הזה אבל בלי קשר למשא ומתן המדיני". בליכוד לא קונים את הניסיון של בנט "לחשב מסלול מחדש" בנושא הפוליטי הזה ואומרים שהבית היהודי נוהג בצביעות רבה ומנסה לגזור רווח זול בעניינים פוליטיים שנוגעים לחיי אדם בשעה שהוא שותף ואחראי בדיוק למדיניות הזאת.
מכיוון שהבית היהודי התעקש על כך שלא תהיה הקפאת בנייה ושלא יוזכרו קווי 67', לא נותר לנתניהו אלא להסכים לשחרור אסירים ביטחוניים כחלק מחידוש המשא ומתן.