ב-10 מילים:
תעלומת מוני פנאן, אסיר התאבד במעצר, אישה נרצחה על ידי בעלה.
הזוגיות של השבוע
מי שהוכיחו השבוע שנסתרות דרכי האל ונפלאות דרכי הפוליטיקה היו נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו שמפגינים, כבר תקופה ממושכת יש לומר, זוגיות למופת. פרס ערך השבוע מסיבת יום הולדת 60 לראש הממשלה, מי שנחשב במשך שנים כיריבו המושבע והאיש שהדיח אותו מכס ראשות הממשלה עליו התיישב לאחר רצח רבין.
כנראה שהזמן עושה את שלו. פרס, איש מפלגת העבודה שהצטרף לקדימה, הפך בינתיים לנשיא המדינה, ובתור שכזה, יכול היה מלא בחיוכים להגיש לנתניהו עוגת יום הולדת חגיגית, ולברך את מי שפעם נהג לנגח.
למען האמת, מי שמכירים את השניים יודעים לספר, כי תמיד היתה ביניהם הערכה הדדית שמקורה בנסיבות טרגיות. יוני נתניהו, אחיו של ראש הממשלה, נפל במבצע אנטבה, בזמן שפרס היה שר הביטחון והאחראי על הפעולה. המקרה הזה חיבר ביניהם, למרות המשקעים הפוליטיים.
הקשר בין השניים הנמשך לאורך השנים, עם עליות ומורדות. הנשיא אפילו הבהיר לעולם שביבי הוא לא מה שחושבים שהוא, שנתניהו הוא הוא בעצם לא ימני כמו שכולם חושבים. מי שראה את השניים במסיבת יום ההולדת במהלך ועידת הנשיא, כך סיפר לי גורם יודע דבר, לא יכול היה שלא להתרשם מהיחסים ביניהם. נתניהו אמר שנשיא המדינה הוא אדם שרק הופך צעיר משנה לשנה, ופרס אמר שלביבי, מנהיג שמלא בכוונות טובות לשרת את עמו, יש עוד 60 שנים עד שיגיע ל-120 המיוחלות.
המילים החמות והמחמאות ששפכו זה על זה בלי להתקמצן, החזירו, לרגע קט בלבד, את התקווה שהפוליטיקאים שלנו, הם לא רק פוליטיקאים, אלא גם בני אדם.
התעלומה של השבוע
בתחילת השבוע נרצחו בני משפחת אושרנקו. סבא, סבתא, אמא, אבא ושני ילדים קטנים. זמן קצר לאחר האירוע, ביקשה המשטרה מבית המשפט צו איסור פרסום "לטובת החקירה", כמו תמיד. בית המשפט, כמובן, חתם על הצו.
במשך מספר ימים התייחסו כלי התקשורת בהרחבה לטבח המזעזע, כמובן, בהתאם למגבלות הפרטים האסורים בפרסום. תמונותיהם של בני המשפחה פורסמו בכל אמצעי תקשורת אפשרי. אבל אז, החליטו במשטרה להרחיב את צו איסור הפרסום ולאסור את פרסום תמונות בני המשפחה, למרות שאלה כבר פורסמו. הסיבה: שוב, "טובת החקירה".
מבולבלים? גם אנחנו. אבל אם נבקש תשובות, סביר להניח שהם ירוצו לבקש צו איסור פרסום.
התמונות של השבוע
נסיעה שגרתית ברכבת, הפכה השבוע לסיוט של ממש עבור איילה כהן מכרכור. צילומים בטלפון סלולרי שתיעדו את תקיפתה האלימה זיעזעו את המדינה. כהן, ישבה בקרון שבו מקומות שמורים, ואמורה היתה לרכוש כרטיס שמור בתוספת של 5 שקלים. נכון, היא אמנם לא עשתה זאת מראש, אבל הציעה לפקח לשלם מיד את התוספת.
כולם יודעים שזו לא חוכמה להיות חזק על חלשים, אבל כנראה שהשוטר שהועזק, מסיבה לא ברורה, למקום כדי לטפל "בפושעת המסוכנת", החליט לא לוותר. כהן מספרת שהוא גרר אותה, עיקם לה את היד מאחורי גבה כאילו היתה עבריינות מסוכנת לציבור, ואף הגדיל לעשות כשאזק את ידיה. היא גם נדרשה להתנצל על "הפשע" הנורא.
בסופו של דבר, הורדה כהן מהרכבת והובלה לתחנת המשטרה, מושפלת, כואבת והמומה. אגב, גורם במשטרה הסביר השבוע כי במקרה שנוסע מסרב לשלם על הנסיעה (ולא כך היה במקרה עסקינן) אמור היה הפקח לקחת את פרטי הנוסע, להעבירם להמשך טיפול ולחסוך את כל הדרמה.
אבל השוטר, שככל הנראה כלל לא היה בתפקיד, כנראה סבור היה שנגמרו מקרי הרצח, אין תאונות דרכים, וכבר מיגרנו את הפשע והרשע - ולכן, עכשיו, הגיע הזמן להיטפל לאישה אומללה שכל פשעה היה להתיישב בקרון, בו היא לא היתה אמורה לשבת.
ומה הכי עצוב? למרות התמונות הברורות, במשטרה לא גינו את התנהגותו של השוטר, ואף אמרו כי יישקלו להעמיד לדין את הנוסעת. עכשיו רק נותר לקוות שהשוטר הגיבור יושב בבית, צופה בוידאו שמתעד אותו נוהג באלימות מיותרת - ומקבל קצת פרופורציה.
מורן כץ היא עורכת בדסק האינטרנט של חדשות 2.
לטורים הקודמים של מורן כץ:
כמה ארוחות חג אפשר לקנות ב-385 מיליון שקלים?
טרגדיות שיכלו להופיע בסרט אימה
במצב הזה - אולי כדאי שנחליף מזוזות?
תסמונת מינכהאוזן של העדה החרדית
מה חושבים ברשת על העירום של בר רפאלי?