יוליה דה חרוט, הולנדית בת 37, נשואה לפאול. היא אמא של איזבל וג'ים. עובדת כמנהלת חשבונות במשרד התיווך של אביה. אנחנו פוגשים בה בנקודת החיים בה מחלחלת להכרתה ההבנה שהיא קו. "קו ישר. תמיד ישר. לא מאושרת עד הגג ולא מדוכאת עד עפר". נמאס לה להיות נהג המונית של ילדיה, נמאס לה מהאובססיביות של בעלה לתחזוק הדברים בבית. נמאס לה מהמשרד הכושל של אביה. נמאס לה מעצמה.
בהחלטה של רגע היא מודיעה לבעלה שהיא עוזבת אותו ואת הילדים ונוסעת. זה מתחיל סתם, במעין חצי הלצה – חצי איום. וההודעה הזאת הופכת למציאות. יוליה כבר לא גרה כאן.
הספר "מחנק" של הליין ואן-רוין כתוב כמונולוג פנימי מצמרר ומסחרר. פיסת חיים של מישהו אחר, גלויה מולנו, מוטחת בפנינו, מזעזעת כל ערך מוסרי ומשפחתי.
שיחות עם האח המת
שירלי ולנטיין כבר עשתה את זה לפני יוליה דה חרוט. הסיפורים משיקים – שירלי ולנטיין הייתה עקרת בית בת 42 שהחליטה שהחיים הם יותר מלנקות את הבית ומלנהל שיחות עם קיר ביתה. יוליה עוד לא במשבר גיל 40, מנהלת שיחות עם אחיה המת ג'יימי.
האחת נוסעת ליוון, השנייה לפורטוגל. אחת מנהלת רומן עם קוסטאס היווני המשופם (טום קונטי המקסים) השנייה מתאהבת באמריקני עטור שרשראות זהב (שמזכיר לה את וויל סמית). אבל עד כאן קווי הדמיון. שירלי ולנטיין הוא סרט מתוק ומלא הומור ודוק קליל של עצב מתבקש. "מחנק" של הליין ואן רוין הוא ספר קשה, כואב, מדמם.
בהתחלה עדיין מחבבים אותה. חושבים שאנחנו מכירים אותה כי היא חיה את החיים הבלתי אפשריים של כמעט כל אישה כאן בארץ, אבל בהמשך התמונה נחשפת במלואה והיא לא מסתירה מאיתנו את עירומה המכוער. היא סוגרת את בנה הקטן בארון חשוך למרות פחדיו, כי הוא מעצבן אותה. היא מהמרת על כספי הפנסיה של אביה, היא בזה לבעלה. ולבסוף – עוזבת את הכל מאחוריה ונוסעת לארץ אחרת.
מבחן זעזוע
היא מנתקת מגע, זורקת את הסלולרי לים (לא את הסלולרי כי חבל לה, זה דגם חדיש, אז היא זורקת רק את כרטיס הזיכרון) וקורעת את תמונות הילדים. לעתים יש תחושה שהיא צוחקת עלינו, בודקת את הגבולות, את העצבים שלנו, כמה נוכל להמשיך לקרוא את הספר? האם היא התוכל לזעזע אותנו עוד יותר?
רק בהמשך הקוראים לומדים לקבל אותה שוב. לא, עדיין לא לאהוב אותה, אבל להבין. המשא הבלתי אפשרי שעל כתפיה. הסוד הנוראי שהיא נושאת.
ספר מצוין למי שמחפש לברוח קצת מהמלחמה, מהאזעקות ומהשידורים הרצופים בטלוויזיה. צרות של אחרים תמיד הרבה יותר מרגיעות.