זה הרגיש כמו הכשה של נחש. קפצתי מיד מהספה, ויתרתי על צפייה בסוף מהדורת החדשות וגם על צפייה בכתבה שלי, ורצתי למחשב בחדר הסמוך. רציתי לוודא שאין לי אפילו שקל אחד שמושקע בחברת אקסלנס נשואה, אפילו לא באופן עקיף. אחר כך התקשרתי לכמה חברים וגם למשפחה המורחבת בדרישה ברורה: אל תשימו את הכסף שלכם אצל האיש שמדבר כך ושמתנהג בצורה כמעט ברברית.
"למי אתה מתכוון? הם שאלו". עניתי להם שמדובר באיש ההוא מההנהלה של אקסלנס, שלא נותן למנהל בכיר שלו להביע דעה יוצאת דופן, לזה שנלחץ ומיהר לפטר כלכלן ראשי רגע אחרי שהדברים פורסמו, לזה שבמשך עשור נהנה מחוות הדעת, מהמחקרים ומהכסף שהרוויח בזכות מעוז, עד שגילה כי הוא לא חושב כמותו. על זה אין סליחה ואין כפרה. כלכלן בכיר, בעל שם שמבין לא רק במספרים? שמדבר על נושאי חברה ומדינה? לא אצלנו, לא באקסלנס.
את מעוז אינני מכיר באמת. מעולם לא דיברנו, אולי רק דרך המסך. נפגשנו לראשונה לפני שנתיים כשהופיע בתכנית כלכלית בערוץ המתחרה ומאז הפכתי לגרופי שלו. גם בגלל ההערכות וחוות הדעת שהציג, אבל למען האמת הקליק הראשוני היה בזכות הדרך בה הגה את האותיות הגרוניות, המבטא.
הכל היה כל כך מוכר מהבית, וגרם לי באופן לא רצוני להיזכר בסבא שלי. אותו מראה פחות או יותר, אותה ארץ מוצא, אותו מבטא, אבל הבדל אחד. סבא שלי היה חקלאי במושב בפריפריה שהפך עם השנים לאיש עסקים בינוני, והנה כאן מולי על המסך אדם גאה, זקוף בעל מעמד בשוק הכלכלה הישראלי, שמדבר עם אותו מבטא כשמסביב שקט. כולם מכבדים ומקשיבים.
הכצעקתה?
אחרי הצפייה, שלא חידשה לי דבר, קראתי שוב ושוב את הדברים של מעוז בניסיון להבין הכצעקתה. לא תאמינו מה מצאתי. בג"ץ אשכנזי? באמת הפתעה גדולה, כאילו לא שמענו בחודש האחרון שוב ושוב על יוזמות של נציגי ציבור וח"כים לשלב מזרחי אחד לרפואה בין שופטי העליון. אז מעוז כנראה לא המציא דבר אלא דיבר על מציאות קיימת.
בנושא המושבים והקיבוצים שהשתלטו על קרקעות המדינה? בסריקה זריזה ברשת, בלי מאמץ מיוחד, אפשר למצוא עשרות תחקירים על הקשר בין מושבים וקיבוצים לאדמות שניתנו להם למטרות חקלאיות והפכו לאדמה חולבת (אחד מהם אגב נערך על ידי חיים ריבלין ואנוכי). לא מאמינים? תקפצו לשפיים, לגעש, לגן שמואל, או ליגור.
מעוז לא המציא את הגלגל
כנראה שבאקסלנס עדיין לא שמעו על עשרות הארגונים שטוענים כך כבר שנים, הקשת הדמוקרטית היא אחת מהן אגב. בקיצור, מעוז לא המציא את הגלגל, וגם בדיקה שמית של חברי דירקטוריון בנק לאומי מגלה שמעוז לא טעה לגמרי. אולי פספס שם או שניים, לא יותר.
מעוז דיבר אתמול בבוקר בכנס במכללת ספיר, דבריו פורסמו בצהריים, ובתוך שעות ספורות כבר החליטו בהנהלה על הפיטורים, גם שימוע כדין למיטב הבנתי לא ממש היה שם. בלילה נעלמו גם שמו ותמונתו של מעוז מרשימת חברי ההנהלה באתר של אקסלנס נשואה. ההחלטה הייתה חדה, בוטה ומיידית.
כשמחליטים כל כך מהר קשה לחשוב לעומק, קשה להבין, קשה להקשיב. ואם היו מקשיבים באמת אולי היו מבינים שמעוז, אולי היה חריף מדי, אולי בוטה אבל לא ממש טועה. הכל נעשה בחופזה, מתוך לחץ וחשש שהלקוחות לא ישמעו חלילה על הפרשה, שההשקעות לא ייפחתו או ייעלמו, אבל מישהו אולי צריך להזכיר לאקסלנס נשואה שלהשקעות הרי אין צבע אחיד.
מאקסלנס נמסר בתגובה: "אנו מאמינים בזכותו של כל עובד ועובד לאחוז בכל דעה והשקפה באשר היא, אך למנהלי כספי ציבור אין הסמכות לערבב את השקפותיהם האישיות בעיסוקם. חובתנו לעמיתים היא לענייניות, למקצועיות וליושרה".